אלון מאסק, יו"ר טסלה וספייס אקס, היה אחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לעמותה פוליטית שמטרתה לשמר את הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים. כך עולה מדיווחים טריים לועדת הבחירות הפדרלית. על פי הרישומים, מאסק תרם סך של 38,900 דולר לעמותה בשם Protect The House.

עוד צעד שיחבב אותו על השמאל. אלון מאסק (צילום: Shutterstock.com)

תורמים בולטים אחרים הם השותף לייסוד מיקרוסופט, פול אלן, שתרם לעמותה 100 אלף דולרים, והבעלים של קבוצת הפוטבול יוסטון טקסאנס, בוב מקנייר, שתרם 371,500. תרומתו של מאסק לעמותה נחשפה לראושנה על ידי האתר סלון. העמותה גייסה למעלה משמונה מיליון דולר ברבעון השני השנה.

מאסק, שמיודד על פי השמועה עם מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים קווין מקארת'י, תרם למגוון רחב של מועמדים במהלך השנים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. הוא תרם להילארי קלינטון את המקסימום המותר ישירות, 2,300 דולר, הן ב-2008 והן ב-2016. כיו"ר טסלה, הוא דיבר לא פעם נגד שינוי האקלים הגלובלי, ואף ניסה ללא הצלחה לשכנע את הנשיא טראמפ להטיל מס על פליטות פחמן.

בשדה החברתי נוטה מאסק להתבלט בנטייה המאפיינת מהנדסים מבריקים רבים - המחשבה שאם יש לו הבנה אינטואיטיבית בנושאים טכנולוגיים, הדבר בהכרח תקף גם לנושאים חברתיים, הכפופים הרבה פחות לחוקי ההיגיון והמתמטיקה.

כך זכה לקיתונות של לעג כשהודיע שיפעל לסייע לצמצום בעיית חסרי הבית על ידי יצירת לבני בניין מן האדמה שתחפור חברת החפירה והכרייה שלו, the Boring Company, שחופרת (המלה "בורינג" פירושה גם "חופר\ת") מנהרות לכבישים ומסילות רכבת. הנשמות הטובות בטוויטר התנדבו להסביר ליזם המצליח שחומרי הבניין של הקירות לבתים עבור ההומלסים אינם באמת המכשול בסוגייה סבוכה זו.

סבבה שאתה אוהב לחפור, אלון, אבל לחסרי הבית זה לא באמת יעזור (צילום: טקספוט)

לאחר מכן זכה למתקפות חסרות רחמים בטוויטר כשהגדיר את עצמו כסוציאליסט - לא רק בגלל שהוכיח חוסר הבנה מצער במשמעות המונח ובתיאוריה פוליטית בכלל, אלא במיוחד לאור יחסן של החברות בבעלותו לעובדיהן - הן מבחינת תנאי העבודה, הן מבחינת הבטיחות והן מבחינת הזכות להתאגד.

אבל לשיא הגיעה המתיחות בין מאסק לאומת הטוויטר כשניסה לתפוס טרמפ על משבר הילדים במערה בתאילנד. מילא זה שהמהנדס הדגול הציע לבנות מאפס, כשהילדים עלולים לטבוע בכל יום, צוללת זעירה שרק היתה מכבידה על מאמצי המחלצים. 

אבל במפגן מדהים של טעם רע, גם אחרי החילוץ הדרמטי והמושלם, המשיך המיליארדר ממוצא דרום אפריקאי לבקר בקטנוניות את ראשי מבצע החילוץ על שלא השתמשו בהמצאתו המבריקה, שכלל לא היתה בנויה כשאחרון הילדים כבר יצא. אחד צוללן בריטי שהיה חבר בצוות החילוץ הבינלאומי הגיב באמרו שמאסק יכול לקחת את הצוללת שלו "ולדחוף איפה שכואב". הצוללן הסביר שלצוללת לא היה שום סיכוי לעבוד, וכי למאסק "אין מושג לגבי התנאים במערה".

אבל למרות החזות היהירה, נראה שמאסק לומד מן הניסיון. בראיון לאתר ביזנס אינסיידר נדר מאסק להפעיל שיקול דעת באשר לציוצים שהוא מגיב להם, וגם מינף את שפע הנזיפות להזדמנות נוספת להיות גיבור, כשהתחייב - באופן שפרטיו נותרו מעורפלים ביותר - לפעול לתיקון תשתית המים מורעלת-העופרת של העיר פלינט שבמישיגן, שרבים מתושביה לא יכולים להשתמש במים מן הברז זה כארבע שנים. כל עוד לא מדובר בצוללת שתספק מים לתושבים (סופר-טנקר, מישהו?), או במכונות הכרייה של הבורינג קומפני, זה יכול להיות מעניין.