המונח ריקבון מוחי, או brain rot, נבחר כ'מילת השנה' על ידי אוקספורד יוניברסיטי פרס.

המונח מוגדר כ"הידרדרות כביכול במצבו השכלי או האינטלקטואלי של אדם, במיוחד כתוצאה מצריכת יתר של תכנים (כיום בעיקר תוכן מקוון) הנחשבים לשטחיים או לא מאתגרים".

מומחים מסוימים מאמינים שגלילה מתמדת ואינסופית של מדיה חברתית ותוכן מקוון אחר עושה בדיוק את זה - גורמת לריקבון המוח שלנו.

ד"ר קירה בובינט, חוקרת נוירו-התנהגותית ומחברת הספר "מוח בלתי ניתן לעצירה", אמרה ל'פוקס ניוז' שיש מודעות גוברת לריקבון מוחי והשלכותיו.

"זה נמצא ברוח התקופה שלאנשים יש קושי עם טווח הקשב שלהם. הם מרגישים ערפול מוחי, פחות ריכוז... הם לא יכולים לעשות עבודה מעמיקה", אמרה בובינט, שמבוססת בקליפורניה.

"ואז יש גם את המגיפה הזו של בדידות שהולכת בעקבות זה, כי אנחנו לא באמת יכולים להתרכז בשום דבר, כולל בניית מערכות יחסים".

לפי בובינט, חלק מסוים במוח, הנקרא הבנולה, אחראי על התקיעות בגלילה אינסופית.

ההבנולה היא חלק מרכזי במוח המעורב בפונקציות חשובות שונות, כולל מוטיבציה וקבלת החלטות. אבל כשהוא מופעל, אזור זה יכול גם "להרוג את המוטיבציה שלנו לנסות", היא ציינה.

"זה לב העניין כשאתה יודע שאתה אמור לעשות משהו, ואתה עושה משהו אחר במקום, כמו 'גלילת אבדון'", היא אמרה.

גלילה במדיה חברתית היא גם דרך "להתנתק" ולתת למוח מנוחה אחרי יום ארוך, אמרה בובינט. זוהי "התנהגות הימנעות", שההבנולה שולטת בה. "בכל פעם שאתה נמנע ממשהו, אתה יודע שאזור זה במוח פעיל", היא אמרה.

כך יכולות להיווצר התמכרויות למדיה חברתית, הזהירה בובינט, כיוון שחלק זה במוח יכול להפוך את הפסקת הגלילה ל"כואבת מאוד".

זה יכול להוביל לאובדן מוטיבציה "מסוכן", הזהירה החוקרת.

"כולנו זקוקים למוטיבציה כדי לחיות את חיינו ולהרגיש גאים בעצמנו ולהרגיש בטוחים בעצמנו ולהשיג את מה שאנחנו רוצים", היא אמרה.

איך להימנע מריקבון מוחי

אין פתרון אחד שמתאים לכולם להימנעות מריקבון מוחי, לפי בובינט.

המפתח הוא ללמוד מה עובד הכי טוב עבור האדם, היא אמרה, מה שכולל "כיוונון ותיקון והתאמה תוך כדי תנועה".

"בני אדם הם חסינים מאוד", היא הוסיפה. "ברגע שאנחנו יודעים את האמת על הגוף שלנו, אנחנו יכולים לעשות משהו בנידון".

ד"ר דון גרנט, יועץ לאומי לניהול בריא של מכשירים בניופורט הלת'קר בלוס אנג'לס, יצא נגד יצרני המכשירים ויוצרי התוכן על כך שהם שומרים את המשתמשים מרותקים למכשיריהם.

"הם מאוד ערמומיים, היוצרים האלה שיצרו את האלגוריתמים וגם מנצלים את המערכת הלימבית שלנו - באותה דרך שהאנשים שיצרו מכונות מזל עשו", הוא אמר. "משוך בידית... אף פעם לא יודעים מה תקבל".

גרנט אמר שהוא מודאג מ"המוות של כמה דברים", כולל הדמיון.

"אנחנו לא צריכים לדמיין שום דבר יותר", הוא אמר. "אנחנו מרימים את המכשירים שלנו בכל פעם. אני מודאג לגבי זיכרון. אני מודאג לגבי חינוך".

גרנט אמר שהוא שומע לעתים קרובות מילדים שהם מבלים שמונה שעות בכל לילה נתון בגלילה וצפייה בסרטונים, מה ש"משבש את היגיינת השינה שלהם,.

"ואני אומר, 'אוקיי, אתם יכולים להגיד לי סרטון אחד שאתם זוכרים?' עוד לא היה לי ילד אחד שבאמת הצליח לזכור משהו שהוא ראה".

גרנט מפציר באנשים להיות יותר אסטרטגיים לגבי בילוי זמן באינטרנט, לחלק אותו ל-80% תוכן "משמעותי, לגיטימי" ו-20% בידור.

"להיגיינה דיגיטלית ורווחה, אתם יכולים להגדיר מגבלות, אתם יכולים לחסום גישה", אמר גרנט. "קבעו זמנים ואזורים נקיים מטכנולוגיה בבית שלכם, במיוחד למשפחות".

"צאו החוצה, הזיזו שריר... שחקו משחקי זיכרון, משחקים מאתגרים אינטלקטואלית או חינוכיים".

המומחה גם מעודד אנשים לשאול את עצמם כמה שאלות אחרי גלילה כדי לעזור להעריך את איכות הזמן שבילו.

אלה יכולות לכלול: "האם תוכל להגיד לי כמה זמן היית באינטרנט? האם בילית יותר זמן ממה שרצית? האם הרגשת טוב יותר?".

גרנט הוסיף, "יש סכנה נתפסת של חיים וירטואליים ואיך אנחנו משתמשים בזמן הפנוי שלנו - בסופו של דבר, האם אתם באמת מרגישים טוב עם עצמכם?".