ישראל חייבת לפרק את כל הנשק הגרעיני שברשותה ולהציב את אתרי הגרעין שלה תחת סמכותה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - כך קבעה הוועדה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם, בהצבעה ראשונית של 152-5.

חמש המדינות שהתנגדו להחלטה הטוענת ל"סכנת הפצעת הגרעין במזרח התיכון", היו ארצות הברית, ישראל, קנדה, מיקרונזיה ופלאו. 24 מדינות אחרות נמנעו, כולל המדינות החברות באיחוד האירופי ואוסטרליה. 

אלה שהסכימו עם ההחלטה, אותה הגישה מצרים, היו בין היתר הרשות הפלסטינית, ו-19 מדינות אחרות כמו בחריין, ירדן, מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות. 

ההחלטה מכוונת בעיקר לישראל, שלפי ההערכות היא אחת מתשע המדינות היחידות שמחזיקות בנשק גרעיני - אם כי הדבר מעולם לא אושר באופן רשמי. 

מכאן, הצעד מגיע תוך ציון העובדה שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון, ואחת מהבודדות מבין 193 המדינות החברות באו"ם, שלא חתמה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT). מי שכן חתומה על האמנה היא איראן, שממשיכה לפתח את הגרעין - אך ההחלטה לא הזכירה את שמה. 

המסמך אישר מחדש את "החשיבות של הצטרפותה של ישראל ל-NPT והצבת כל המתקנים הגרעיניים שלה תחת אמצעי הגנה בינלאומיים מקיפים לאנרגיה אטומית". ההחלטה קוראת לישראל "להצטרף לאמנה ללא דיחוי נוסף, ולא לפתח, לייצר לבדוק או לרכוש נשק גרעיני, כמו גם לוותר על החזקת נשק גרעיני ולהציב את כל המתקנים הגרעיניים הלא בטוחים שלה תחת אמצעי ההגנה של הסוכנות. זאת כצעד חשוב בונה אמון בין כל מדינות האזור וכצעד לקראת שיפור השלום והביטחון".

מיכל מעיין, שליחת ישראל לאו"ם, אמרה מוקדם יותר החודש בדיון שנערך בנושא כי ה-NPT רלוונטי כל עוד אינו פוגע ב"אתגרי הביטחון הייחודיים" של המזרח התיכון, בעודה מזכירה את העובדה שמדינות רבות באזור לא מכירות בזכותה של ישראל להתקיים. 

כמו כן, היא אמרה: "ארבעה מתוך חמישה מקרים של הפרות חמורות של ה-NPT התרחשו במזה"ת, מאז כניסתו לתוקף", בעודה מתייחסת לתוכנית הגרעין האיראני ולפעילויות בסוריה. "במשך עשרות שנים, איראן מקדמת במהירות את תוכניות הגרעין הבלתי חוקיות, וכיום מחזיקה בכמויות גדולות של חומר גרעיני מעושר מאוד".