
מאחורי ההצעה עמד ארגון מקומי בשם Somerville for Palestine, שגייס את החתימות הדרושות כדי להביא את הנושא לקלפיות. עם פרסום התוצאות חגגו הפעילים ברשתות החברתיות לצד סניף בוסטון של Jewish Voice for Peace - ארגון יהודי אנטי־ציוני שתמך בקמפיין.
אלא שבזמן שחגגו את ההישג, נחלשו סיכוייה של ההצעה להפוך למציאות. וילי ברנלי ג'וניור, חבר מועצת העיר המזוהה עם הזרם הסוציאליסטי־דמוקרטי והפוליטיקאי היחיד שתמך בה בגלוי, הפסיד בבחירות ליריבו ג'ייק וילסון - שנחשב מתון הרבה יותר ולא צפוי לקדם את ההחלטה בפועל.

הפגנה פרו-פלסטינית בבוסטון, יולי 2025
סאמרוויל, שבה מתגוררים כ־82 אלף תושבים ובה פועלת אוניברסיטת טאפטס לצד קהילות יהודיות ותיקות, מצטרפת לשורה מצומצמת של ערים בארצות הברית שבהן נידונו יוזמות חרם על ישראל. בפורטלנד שבמיין אומצה הצעה דומה בהחלטת מועצת העיר, אך ראש העיר חזר בו לאחר ששמע את התנגדות הקהילה היהודית. בפיטסבורג נכשל ניסיון להביא משאל עם דומה לאחר שבית המשפט פסל את החתימות שנאספו – ואילו בסאמרוויל, ניסיונות משפטיים דומים למנוע את העלאת ההצעה נדחו, והיא הובאה לבסוף להצבעת הציבור ועברה.
במהלך הקמפיין טענו התומכים כי לעיר חוזים בהיקף של יותר משני מיליון דולר עם החברות Hewlett-Packard ו־Lockheed Martin, שלטענתם מעורבות ב"מערכת הדיכוי הישראלית". גם איגוד המורים המקומי הצטרף לתמיכה. מנגד, ארגונים יהודיים ובהם Somerville United Against Discrimination הובילו קמפיין נגד ההצעה, שכלל תשדירי טלוויזיה ופעילות הסברה.
בריאן סוקול, תושב יהודי בעיר, כתב בפייסבוק כי הצבעה בעד היוזמה "תמקם את סאמרוויל בצד הלא נכון של הקרע האידיאולוגי". מנגד, 84 יהודים פרו-פלסטינים חתמו על מאמר בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת טאפטס, שבו הביעו תמיכה במשאל וטענו כי ישראל ממשיכה לבצע פשעים באזור, גם לאחר הפסקת האש האחרונה.
מוקדם יותר השנה עלתה סאמרוויל לכותרות אחרי שסטודנטית לתואר שני באוניברסיטת טאפטס, רומייסה אוזטורק מטורקיה, נעצרה על ידי רשויות ההגירה האמריקאיות בעקבות מאמר שקרא לחרם על ישראל. היא שוחררה בהמשך, אך הליך הגירוש שלה עדיין מתנהל.
למרות אופייה הלא מחייב של ההצעה, התוצאה מציבה את סאמרוויל במרכז הדיון הארצי על יחסי ארצות הברית וישראל - ופותחת שאלה רחבה יותר: האם עיריות נוספות ילכו בעקבותיה.