
כעת מבקשת קליפורניה להפוך את המשוואה: חג דתי לא יהיה עוד סיבה שצריך לבקש עליה רשות.
הצעת החוק 1763 של חבר האספה אלכס לי קובעת כי תלמיד שנעדר מבית הספר כדי לציין חג או טקס של דתו יהיה זכאי להיעדרות מוצדקת באופן אוטומטי. הדרישה הקיימת להגשת בקשה בכתב על ידי ההורה או האפוטרופוס ולקבלת אישור מראש מהמנהל – תבוטל.

הצעת החוק 1763 של חבר האספה אלכס לי קובעת כי תלמיד שנעדר מבית הספר כדי לציין חג או טקס של דתו יהיה זכאי להיעדרות מוצדקת באופן אוטומטי. הדרישה הקיימת להגשת בקשה בכתב על ידי ההורה או האפוטרופוס ולקבלת אישור מראש מהמנהל – תבוטל.
השינוי רלוונטי במיוחד לקהילה היהודית בקליפורניה, ובוודאי למשפחות ישראליות ויהודיות בלוס אנג'לס. בניגוד לחג המולד, שנופל ממילא במהלך חופשת החורף ברוב בתי הספר, רבים מהחגים היהודיים חלים בימי לימודים רגילים. ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות עלולים להציב מדי שנה משפחות בפני הבחירה בין נוכחות בבית הספר לבין שמירת החג.
למעשה, גם כיום החוק בקליפורניה מכיר בשמירת חג או טקס דתי כסיבה אפשרית להיעדרות מוצדקת. הבעיה היא הדרך שבה ההכרה הזאת בנויה בחוק. סעיף 48205 של חוק החינוך המדינתי כולל כיום חג או טקס דתי תחת הקטגוריה של "סיבות אישיות מוצדקות", ובמקרים אלה דורש שההורה או האפוטרופוס יגיש בקשה בכתב ושהמנהל או נציגו יאשר אותה בהתאם לכללי מחוז החינוך.
הצעת החוק החדשה מוציאה את שמירת החגים והטקסים הדתיים מהקטגוריה הזאת ומעניקה לה מעמד עצמאי של היעדרות מוצדקת. המשמעות פשוטה: עצם העובדה שהתלמיד נעדר לצורך שמירת חג או השתתפות בטקס של דתו אמורה להספיק כדי שההיעדרות תוכר כמוצדקת.
זו אינה רק הבחנה משפטית. החוק הקיים כבר מעניק מעמד אוטומטי של היעדרות מוצדקת למגוון נסיבות אחרות, ובהן מחלה, טיפול רפואי, אבל בעקבות מותו של בן משפחה ושירות בחבר קלפי בבחירות. תומכי ההצעה טוענים שאין סיבה ששמירת חג דתי תהיה כפופה למסלול בירוקרטי נפרד שבו משפחה צריכה למעשה לקבל את אישור בית הספר.
הצעת החוק זכתה עד כה לתמיכה חריגה בהיקפה. ב־21 במאי היא אושרה באספה המדינתית ברוב של 73 תומכים וללא מתנגדים. לאחר שעברה לסנאט, היא אושרה בוועדת החינוך ברוב של שבעה מול אפס, ובהמשך עברה גם את ועדת ההקצבות ברוב של שישה מול אפס. ב־13 באוגוסט היא הועברה לקריאה שלישית במליאת הסנאט – התחנה האחרונה לפני הצבעה סופית בבית העליון.
אם הסנאט יאשר את ההצעה ללא שינויים, היא תישלח למושל גאווין ניוסם לחתימה. רק לאחר חתימתו היא תהפוך לחוק. נכון לעכשיו, אם כן, השינוי קרוב מאוד לקו הסיום – אך עדיין אינו בתוקף.
מאחורי המהלך עומד גם ארגון "ג'ואיש קליפורניה", המקדם את הצעת החוק במסגרת סדר היום החקיקתי שלו לשנת 2026. הארגון מציג את הדרישה הקיימת כמשוכה המוטלת דווקא על תלמידים המבקשים לציין חגים דתיים, בעוד שסוגים אחרים של היעדרויות כבר זוכים להגנה ישירה בחוק.
מבחינת משפחה יהודית, המשמעות המעשית עשויה להיות מורגשת דווקא ברגעים הקטנים. הורים לא יצטרכו עוד להתייחס ליום כיפור כאילו מדובר ביום חופש מיוחד שהם מבקשים מבית הספר להעניק לילדם. מנהל בית ספר לא יצטרך להכריע אם לאשר את הבקשה, ותלמיד לא אמור למצוא את עצמו במצב שבו שמירת חג תלויה בהחלטה אדמיניסטרטיבית של מוסד הלימודים.
המהלך מגיע גם על רקע מאמץ רחב יותר של מערכת החינוך בקליפורניה להדגיש את זכויותיהם של תלמידים בני דתות ותרבויות שונות. ביוני פרסם משרד החינוך של קליפורניה הנחיה למחוזות ולבתי הספר בנושא תמיכה בתלמידים בעת חגים ואירועים דתיים ותרבותיים, והזכיר את החובות המוטלות על מוסדות החינוך למנוע אפליה על בסיס דת, מוצא ולאום.
עם זאת, חשוב להבחין בין ההצעה החדשה לבין סוג אחר של היעדרות דתית. החוק בקליפורניה כולל גם הוראות המאפשרות לתלמידים, בתנאים מסוימים ובהסכמת ההורים, לצאת מבית הספר לצורך לימודי דת או פעילות דתית במהלך יום הלימודים. שם ממשיכות לחול דרישות אחרות, ובהן הסכמה בכתב ותנאים שקובע מחוז החינוך. הצעת החוק החדשה מתמקדת בהיעדרות בגלל חג או טקס דתי, ולא מבטלת באופן גורף את כל הדרישות הקשורות לפעילות דתית מחוץ לבית הספר.
עבור הקהילה היהודית הגדולה של דרום קליפורניה, ההבדל הזה חשוב. ילד שנשאר בבית ביום כיפור או מגיע עם משפחתו לבית הכנסת בראש השנה אינו מבקש מבית הספר טובה – ואם החוק יאושר, גם ספר החוקים של קליפורניה יבהיר זאת בצורה מפורשת.
זה אולי נשמע כמו שינוי בירוקרטי קטן: טופס אחד פחות, חתימה אחת פחות ואישור אחד שכבר לא צריך לחכות לו. אבל עבור משפחות יהודיות שהתרגלו במשך שנים להסביר למערכת החינוך מדוע הילד לא יהיה בכיתה ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, המסר גדול בהרבה.
אם ההצעה תשלים את דרכה בסקרמנטו ותיחתם בידי המושל, ביום הכיפורים הבא ההיעדרות לא תהיה בקשה שצריך לאשר. היא תהיה זכות.