מאתיים אלף אשרות על הכוונת: ארה"ב נערכת לביטול הוויזות ההמוני הגדול בהיסטוריה

עד 200 אלף זרים שהגיעו לארצות הברית עם אשרות תיירות או עסקים עלולים לגלות בקרוב שהמסמך שאפשר להם להיכנס למדינה כבר אינו תקף. ממשל טראמפ נערך לביטול רחב היקף של אשרות מסוג בי־1 ובי־2 שהונפקו בין 2016 ל־2026 לאנשים שהגישו בקשות מקלט או שמבקשים מקלט כיום — מהלך שלפי גורמים אמריקאיים עשוי להיות ביטול האשרות ההמוני הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

המסר של הממשל חד: מי שנכנס לארצות הברית כתייר או כאיש עסקים ואז ביקש להישאר במדינה באמצעות הליך מקלט עלול למצוא את אשרת הביקור שלו מבוטלת. מחלקת המדינה ומשרד לביטחון המולדת פועלים יחד להצלבת מידע ולזיהוי בעלי האשרות הרלוונטיים.

״אנחנו עובדים עם המשרד לביטחון המולדת כדי לזהות ולבטל אשרות זמניות של זרים שהגיעו לארצות הברית בטענה שהם מבקרים לזמן קצר, אך לאחר מכן הגישו בקשת מקלט כדי להישאר כאן לצמיתות״, מסר דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט. לדבריו, מספר הביטולים הסופי עדיין אינו ידוע משום שהבדיקה מתבצעת בהדרגה.

סגן שר המדינה כריסטופר לנדאו הציג את המדיניות במונחים חריפים עוד יותר. לדבריו, הציבור האמריקאי מאס במה שהממשל מכנה בקשות מקלט כוזבות, והליך המקלט אינו אמור לשמש דרך לעקוף את חוקי ההגירה.

המבצע מגיע אחרי שכבר נשבר שיא אחר. ב־10 באוגוסט הודיעה מחלקת המדינה כי ביטלה מאז תחילת כהונתו הנוכחית של טראמפ יותר מ־175 אלף אשרות. רוב הביטולים, לפי המשרד, נקשרו למפגשים עם רשויות אכיפת החוק ולעבירות כגון תקיפה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, גניבה ועבירות סמים, לצד מקרים של הונאה, איומים על ביטחון המדינה והפרות של תנאי האשרה.

אלא שכאן חשוב להבחין בין שני דברים שונים לחלוטין: ביטול אשרה אינו בהכרח ביטול הזכות להישאר בארצות הברית באותו רגע. אשרה היא בראש ובראשונה מסמך המאפשר לבקש כניסה למדינה. אדם שכבר נמצא בארצות הברית ושבקשת המקלט שלו תלויה ועומדת אינו בהכרח מגורש אוטומטית רק משום שהוויזה שבדרכונו בוטלה. לכן הכותרות הדרמטיות על ״200 אלף מגורשים״ אינן מדויקות בשלב זה.

אבל מבחינת אותם אנשים, הביטול עדיין עלול להיות משמעותי מאוד. הוא עלול להשפיע על נסיעות עתידיות, על האפשרות לשוב לארצות הברית לאחר יציאה ממנה ועל היחסים שלהם עם מערכת ההגירה. והוא שולח מסר ברור למאות אלפי זרים שנמצאים במסלול שבין אשרת ביקור לבין בקשת מקלט: הממשל בוחן אותם מחדש.

המבצע מגיע אחרי שכבר נשבר שיא אחר. ב־10 באוגוסט הודיעה מחלקת המדינה כי ביטלה מאז תחילת כהונתו הנוכחית של טראמפ יותר מ־175 אלף אשרות. רוב הביטולים, לפי המשרד, נקשרו למפגשים עם רשויות אכיפת החוק ולעבירות כגון תקיפה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, גניבה ועבירות סמים, לצד מקרים של הונאה, איומים על ביטחון המדינה והפרות של תנאי האשרה.

המספר החדש — עד 200 אלף נוספים במהלך ממוקד אחד — מבהיר עד כמה השתנתה מדיניות האשרות האמריקאית. במשך עשרות שנים ביטול ויזה נתפס בעיקר כצעד פרטני נגד אדם מסוים. כעת הממשל משתמש בו גם ככלי מדיניות רחב, המבוסס על הצלבת מאגרי מידע וזיהוי קבוצות שלמות של מחזיקי אשרות.

המהלך מכוון במיוחד לאשרות בי־1 ובי־2. הראשונה משמשת בעיקר לנסיעות עסקים קצרות, והשנייה לתיירות, ביקורי משפחה וטיפול רפואי. שתיהן אשרות לא־מהגרות, כלומר הן מונפקות לאנשים שמצהירים על כוונה להגיע לארצות הברית באופן זמני ולא להשתקע בה.

מכאן נובע הטיעון של הממשל: מי שהגיע כתייר ולאחר מכן מגיש בקשת מקלט שינה, מבחינת וושינגטון, את מטרת שהותו.

אלא שמשפטית המציאות מורכבת יותר. החוק האמריקאי מאפשר לאדם לבקש מקלט גם אם הגיע לארצות הברית באשרה חוקית. עצם העובדה שאדם נכנס כתייר ולאחר מכן ביקש מקלט אינה כשלעצמה הוכחה לכך שהבקשה מזויפת. אדם יכול להגיע לביקור, ובמהלך שהותו להחליט שאינו יכול לחזור למדינתו משום שהוא חושש מרדיפה. לכן השאלה המרכזית צפויה להיות האם ניתן להשתמש בעצם הגשת בקשת המקלט כבסיס אוטומטי או כמעט אוטומטי לביטול אשרת הביקור.

זו אחת הסיבות לכך שהמהלך צפוי להגיע לבתי המשפט. גם בשנים האחרונות נתקלו כמה צעדי הגירה רחבים של הממשל בהתנגדות משפטית. רק השבוע ביטל שופט פדרלי בניו יורק מדיניות אחרת של הממשל שהקפיאה טיפול באשרות הגירה לאזרחי 75 מדינות, לאחר שקבע כי הצעד חרג מהסמכות החוקית שניתנה לממשלה. אין פירוש הדבר שהשופטים יפסלו גם את המבצע החדש, אבל הוא ממחיש שהמאבק בין הבית הלבן לבתי המשפט בתחום ההגירה רחוק מסיום.

במקביל הקשיח הממשל את הדרך לקבלת אשרות חדשות. בין היתר הורחבו בדיקות רקע, לרבות בחינת פעילות ברשתות החברתיות, ובחלק מהמדינות ניתן לדרוש ממבקשי אשרות תייר ועסקים להפקיד ערבויות שיכולות להגיע עד 20 אלף דולר. התוכנית נועדה, לפי מחלקת המדינה, לצמצם שהייה מעבר לתוקף המותר.

גם רשימת המדינות הנתונות למגבלות התרחבה. מאז ינואר 2026 ארצות הברית משעה לחלוטין או חלקית הנפקת אשרות לאזרחי עשרות מדינות, בכפוף לחריגים שונים. מחלקת המדינה מציגה את המדיניות כחלק ממערכת סינון ביטחונית מחמירה יותר.

מבחינת הבית הלבן, כל הצעדים הללו מתחברים לקו אחד: להפוך את קבלת האשרה האמריקאית לזכות שניתן לשלול במהירות כאשר הממשל סבור שהאדם הפר את התנאים, ניצל את המערכת לרעה או אינו עומד עוד בקריטריונים שהצדיקו את מתן האשרה מלכתחילה.

מבחינת מתנגדי המדיניות, התמונה הפוכה. הם חוששים שהממשלה יוצרת מערכת שבה מאות אלפי אנשים עלולים להיפגע בהחלטה גורפת ללא בחינה מספקת של נסיבותיהם האישיות. המקרה של מבקשי המקלט רגיש במיוחד, משום שבקשת מקלט אינה עבירה פלילית אלא הליך חוקי שנועד להגן על מי שטוענים כי נשקפת להם סכנה אם יחזרו לארצם.

זו גם הסיבה שהמספר 200 אלף מטלטל את עולם ההגירה האמריקאי. מדובר לא בעוד רשימת עבריינים או קבוצה קטנה של אנשים שנחשדו בהונאה, אלא באוכלוסייה רחבה שחלקה נכנסה לארצות הברית כחוק ובהמשך ביקשה הגנה מהמדינה.

עדיין לא ברור כמה מהאשרות אכן יבוטלו בסופו של דבר, כמה מהאנשים נמצאים כיום בתוך ארצות הברית וכמה מחוצה לה, ומה תהיה ההשפעה המיידית על כל אחד מהם. מחלקת המדינה עצמה אומרת שהמספר דינמי ושהביטולים יבוצעו בהדרגה.

אבל הכיוון כבר ברור.

לאחר יותר מ־175 אלף ביטולי אשרות בתוך פחות משנתיים, ממשל טראמפ מתכונן כעת למהלך שעשוי להוסיף לרשימה עד 200 אלף בני אדם נוספים — והפעם המכנה המשותף אינו עבירה פלילית אלא עצם המעבר מאשרת ביקור לבקשת מקלט.

אם התוכנית תצא לפועל במלואה, היא לא רק תשבור שיא אמריקאי.

היא תשנה את כללי המשחק עבור כל מי שנכנס לארצות הברית כתייר — ואז מגלה שהוא רוצה, או חייב, להישאר.