
בשבת בבוקר יצא אביליס, בן 48, מביתו בקי ווסט שבפלורידה כדי לקחת את מכוניתו למוסך. הוא לא שב. אנשי משמר הגבול עצרו אותו במהלך בדיקת רכב, והוא הועבר למשמורת רשות ההגירה והמכס האמריקאית לקראת הליכי גירוש. אביליס, יליד ניקרגואה, מתגורר בארצות הברית כבר 19 שנה. בני משפחתו אומרים כי אין לו עבר פלילי, כי הוא מחזיק באישור עבודה תקף, ברישיון נהיגה ובמספר ביטוח לאומי, וכי המשפחה נמצאת בעיצומו של ניסיון להסדיר עבורו מעמד קבע.
בזמן שאביו הוכנס למעצר, ג'ושוע עדיין היה על "אברהם לינקולן", אחרי יותר מ־250 ימים בים. נושאת המטוסים הייתה במרכז פעילות צבאית אמריקאית במזרח התיכון והפריסה שלה הפכה לאחת החריגות בתולדות הצי המודרני. אנשי צוות ובני משפחותיהם העלו טענות על שחיקה נפשית קשה, מחסור באספקה ותנאים קשים במהלך התקופה הארוכה ללא ביקורי נמל. כעת, אחרי כמעט 275 ימי פריסה, הספינה עושה את דרכה בחזרה לארצות הברית.
עבור ג'ושוע, החדשות מהבית נפלו דווקא כשהסוף כבר נראה באופק.

בזמן שאביו הוכנס למעצר, ג'ושוע עדיין היה על "אברהם לינקולן", אחרי יותר מ־250 ימים בים. נושאת המטוסים הייתה במרכז פעילות צבאית אמריקאית במזרח התיכון והפריסה שלה הפכה לאחת החריגות בתולדות הצי המודרני. אנשי צוות ובני משפחותיהם העלו טענות על שחיקה נפשית קשה, מחסור באספקה ותנאים קשים במהלך התקופה הארוכה ללא ביקורי נמל. כעת, אחרי כמעט 275 ימי פריסה, הספינה עושה את דרכה בחזרה לארצות הברית.
"אני נמצא בפריסה כבר יותר מתשעה חודשים, בים במזרח התיכון על סיפון 'אברהם לינקולן', נלחם למען מדינה שנתנה לי הכול", כתב בפייסבוק לאחר שנודע לו על מעצר אביו. הוא סיפר כי הוא עובד יותר מ־12 שעות ביום וכי הידיעה שאביו נמצא במעצר מטלטלת אותו. "זה שובר לי את הלב", כתב. "אני לא יודע איך אוכל מבחינה נפשית להמשיך לעבוד יותר מ־12 שעות ביום כשאני יודע שאבא שלי נמצא איפשהו, ואולי מתייחסים אליו כמו אל פושע."
אמו של ג'ושוע, ארחליה אביליס, מתארת את בעלה כאדם שעבד כל חייו כדי לפרנס את משפחתו. בקי ווסט מכירים אותו כאיש תחזוקה ותיקונים. "הוא מקדיש את עצמו לעבודה כדי שיהיה אוכל על השולחן", סיפרה. "הוא אבא טוב. הוא אוהב את הילדים שלו בכל נשמתו."
המעצר היה יכול להיות עוד מקרה אחד בתוך מבצע האכיפה הנרחב של ממשל טראמפ נגד מהגרים השוהים בארצות הברית ללא מעמד קבוע. אבל העובדה שבנו של אביליס משרת באותו רגע בצבא האמריקאי הפכה את הסיפור לסמל של עימות חריף הרבה יותר: מה קורה כאשר מדינה שולחת צעיר להילחם בשמה מעבר לים, ובאותו זמן עוצרת את אביו בבית?
בדיקה מקיפה של סוכנות הידיעות איי־פי שפורסמה החודש מצאה כי יותר מ־50 הורים ובני זוג של אנשי צבא אמריקאים בשירות פעיל נעצרו מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ. לפחות שישה מהם כבר גורשו מארצות הברית ואדם נוסף עזב את המדינה בעצמו. הממשלה הפדרלית אינה מנהלת מאגר ציבורי מסודר של מקרים כאלה, ולכן המספר האמיתי עשוי להיות גבוה יותר.
במשך שנים נהנו משפחות של אנשי צבא מהתייחסות מיוחדת מצד רשויות ההגירה. אחת התוכניות המרכזיות היא הסדר המכונה "פרול במקום" לצבא, המאפשר במקרים מסוימים להורים, בני זוג וילדים של חיילים ואנשי צבא לשעבר לקבל אישור להישאר בארצות הברית ולהתקדם בהליכי הסדרת מעמדם מבלי להיאלץ תחילה לצאת מהמדינה. ההטבה אינה מעניקה אזרחות אוטומטית ואינה חלה על כל אדם, וכל בקשה נבחנת בנפרד.
התוכנית עצמה אינה חדשה ואינה מזוהה עם מפלגה אחת. היא הופעלה בתקופת הנשיא הרפובליקני ג'ורג' וו. בוש ובהמשך עוגנה והורחבה בתקופת הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה. אלא שבתקופת ממשל טראמפ הנוכחי זמני הטיפול בבקשות מסוג זה התארכו בצורה משמעותית, ובמקביל גברו מעצרי קרובי משפחה של אנשי צבא הנמצאים בעצמם בהליכי הסדרת מעמד. לפי נתונים שפורסמו במסגרת בדיקת איי־פי, זמן ההמתנה הממוצע לטיפול בבקשות "פרול במקום" צבאי יותר מהוכפל והגיע לכשנה.
הממשל, מנגד, דוחה את הטענה שלפיה עצם השירות הצבאי של בן משפחה אמור למנוע אכיפת חוקי הגירה. המחלקה לביטחון המולדת אישרה כי אביליס נעצר בידי משמר הגבול בקי ווסט וטענה כי הוא נכנס לארצות הברית שלא כחוק. הוא נותר במשמורת רשות ההגירה והמכס בזמן שמתנהלים נגדו הליכי הרחקה.
"העובדה שיש לך בן משפחה בצבא אינה כרטיס חופשי להפר את חוקי המדינה שלנו", מסרה המחלקה. לדבריה, הממשל "פשוט אוכף את החוקים שהעביר הקונגרס" ואינו בוחר אילו חוקים לקיים ואילו להתעלם מהם.
אבל עבור משפחת אביליס, הוויכוח המשפטי והפוליטי הזה הפך בתוך שעות למציאות משפחתית אכזרית.
קתרין דלגדו, אחותו של ג'ושוע, סיפרה כי אחיה התגייס לצי בין היתר משום שהאמין ששירותו עשוי לסייע למשפחה להסדיר את מעמדו של אביו. מבחינתו, השירות היה לא רק קריירה או שליחות לאומית, אלא גם דרך לתת לאביו מעט מהביטחון שהאב ניסה להעניק לילדיו במשך כמעט שני עשורים באמריקה.
במשך החודשים שבהם ג'ושוע היה בים, סיפרה דלגדו, המשפחה דאגה לו ללא הפסקה. היו תקופות שבהן כמעט לא ידעה מה מצבו. לאחר שהצליחה ליצור עמו קשר ושמעה על התנאים הקשים, היא הוציאה מאות דולרים על משלוחי מזון ומוצרי היגיינה לספינה. חלק מהחבילות, לדבריה, כלל לא הגיעו אליו.
גם לואיס התקשה לשאת את המרחק מבנו. ככל שהפריסה התארכה, הוא ספר את החודשים עד לשובו. אחרי חצי שנה בים כבר היה מדוכדך מכך שהמפגש נדחה שוב ושוב. בתקופה האחרונה, כשהתברר שהנושאת צפויה סוף־סוף לשוב לארצות הברית, מצב רוחו השתנה. מבחינתו נותר רק לחכות עוד קצת.
"הוא היה כל כך נרגש", סיפרה אשתו. "הוא רצה לחבק את הבן שלו. הוא לא ראה אותו תשעה חודשים."
עכשיו שתי ספירות מתקדמות במקביל. האחת היא הדרך שנותרה לנושאת המטוסים "אברהם לינקולן" עד שג'ושוע ישוב לארצות הברית אחרי חודשים ארוכים בים. השנייה היא ההליך שמתנהל נגד אביו במערכת ההגירה האמריקאית.
ג'ושוע עשה במשך יותר מתשעה חודשים את מה שמדינתו דרשה ממנו: נשאר על נושאת מטוסים אלפי קילומטרים מהבית, עבד משמרות מפרכות ושירת באזור מלחמה. אביו עשה במשך 19 שנה את מה שמשפחתו הייתה זקוקה לו שיעשה: עבד, פרנס וגידל את ילדיו.
הבן חוזר עכשיו הביתה אחרי אחת הפריסות הארוכות בתולדות הצי האמריקאי המודרני. אבל החיבוק שאביו חיכה לו במשך תשעה חודשים כבר אינו מובן מאליו.
ייתכן שכאשר ג'ושוע אביליס ידרוך שוב על אדמת אמריקה, האיש שחיכה לו בבית כבר לא יהיה שם.