ארה״ב מכריזה מלחמה על הכסף האיראני: מי שיעזור לטהראן — ישלם

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בסנט הציג את המבצע כמתקפה כלכלית חסרת תקדים. לדבריו, המטרה היא לנתק את כל עורקי החיים הכלכליים של המשטר האיראני עד שטהראן תמצא את עצמה מבודדת. הוא אף השווה את פתיחת המהלך ליום הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה — השוואה שנועדה להמחיש עד כמה וושינגטון רואה בסנקציות חלק ממערכה רחבה ולא עוד חבילת צעדים נקודתית.

המסר למדינות ולחברות ברחבי העולם היה חד: מי שימשיך לעשות עסקים עם איראן עלול להפוך בעצמו למטרה של ארצות הברית. בסנט אמר כי שום מדינה אינה חסינה מפני סנקציות אמריקאיות וכי גם גופים מחוץ לאיראן עלולים לאבד גישה למערכת הדולרית אם יסייעו לטהראן לעקוף את ההגבלות.

בסנט הציג את המבצע כמתקפה כלכלית חסרת תקדים. לדבריו, המטרה היא לנתק את כל עורקי החיים הכלכליים של המשטר האיראני עד שטהראן תמצא את עצמה מבודדת. הוא אף השווה את פתיחת המהלך ליום הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה — השוואה שנועדה להמחיש עד כמה וושינגטון רואה בסנקציות חלק ממערכה רחבה ולא עוד חבילת צעדים נקודתית.

בשלב הראשון הודיע משרד האוצר על סנקציות נגד יותר מ־60 אנשים, חברות וכלי שיט ברחבי העולם. לפי הממשל, הם סייעו לאיראן למכור נפט, להשיג טכנולוגיות הקשורות לתוכניות הגרעין והטילים ולהוציא לפועל פעילות סייבר. בין התחומים שבהם מתכוונת וושינגטון להרחיב את האכיפה נמצאים ספנות, תעופה, זהב, טכנולוגיה ונכסים דיגיטליים.

המהלך החדש נועד לפגוע לא רק בחברות איראניות אלא גם ברשת הבינלאומית שמאפשרת להן לפעול. משרד האוצר טוען כי מיפה את הנתיבים, המתווכים והחברות שבאמצעותם איראן מוכרת נפט ועוקפת סנקציות, וכעת בכוונתו לעבור מצעד אחר צעד נגד אותם גורמים.

בסנט אף רמז כי המהלך רק מתחיל. לדבריו, הממשל מצפה להכריז עוד השבוע על סנקציה משמעותית נגד מוסד פיננסי גדול, אם כי הוא לא מסר את שמו. הוא גם אישר כי הנשיא דונלד טראמפ מקיים שיחות עם מנהיגים בעולם ומציב בפניהם דרישות ספציפיות לצמצם או להפסיק את קשריהם עם איראן.

אחת השאלות הגדולות היא כיצד תגיב סין. בייג׳ינג היא אחת השותפות הכלכליות החשובות ביותר של איראן ואחת הרוכשות המרכזיות של הנפט שלה. כאשר נשאל בסנט אם גם בנקים וחברות סיניים עלולים להיפגע, הוא הבהיר כי מבחינת וושינגטון ״איש אינו מעל להישג ידן של הסנקציות האמריקאיות״.

המשמעות האפשרית דרמטית: אם הממשל ינסה לאלץ חברות ובנקים סיניים לבחור בין מסחר עם איראן לבין גישה לשוק האמריקאי ולמערכת הדולרית, המאבק מול טהראן עלול להפוך במהירות לעימות כלכלי רחב הרבה יותר עם בייג׳ינג.

המהלך כבר משפיע גם על השווקים. המטבע האיראני נחלש לשפל חדש לקראת ההכרזה, על רקע החשש מפני החרפה נוספת בבידוד הכלכלי. עם זאת, תגובת שוק הנפט הייתה מורכבת יותר: מחירי הנפט דווקא ירדו ביום ההכרזה, בין היתר משום שחלק מהמשקיעים העריכו שהצעדים הראשונים היו פחות קיצוניים מהחששות שקדמו להם.

מאחורי המהלך עומדת תפיסה פשוטה: אם איראן אינה יכולה למכור נפט, לקבל תשלום, להעביר כספים דרך בנקים בינלאומיים או לרכוש ציוד וטכנולוגיה מבחוץ, היכולת שלה לממן את הממשלה, את הצבא ואת פעילותה האזורית אמורה להישחק.

אבל יישום האסטרטגיה רחוק מלהיות פשוט. איראן פיתחה במשך שנים רשתות מסחר חלופיות, חברות קש, העברות דרך מדינות שלישיות וצי מכליות שמחליף שמות, דגלים ובעלות. לכן המאבק האמיתי יהיה לא רק בהכרזה על סנקציות אלא ביכולת לאכוף אותן.

וושינגטון מנסה הפעם לסגור בדיוק את הפרצות הללו. במקום להסתפק בסנקציות ישירות על חברות איראניות, האיום מופנה אל מי שמסייע להן — בנקים, סוחרים, חברות ספנות, ספקי טכנולוגיה ומתווכים פיננסיים.

זו גם הסיבה שהשם ״מנודה כלכלית״ אינו מקרי. המטרה אינה רק לייקר את המסחר עם איראן, אלא להפוך אותו למסוכן כל כך מבחינת שותפיה עד שהם יעדיפו להתרחק ממנה לחלוטין.

איראן, מצדה, דוחה את הרעיון שהמערכה תצליח להביא אותה לבידוד מוחלט. גורמים בטהראן טוענים כי למדינה עדיין יש שותפות שמוכנות להמשיך לסחור עמה וכי סנקציות אמריקאיות קודמות כבר לימדו אותה כיצד לעקוף חלק מהמערכת הפיננסית המערבית.

אבל הפעם וושינגטון מאותתת שהיא אינה מתכוונת להסתפק במרדף אחרי איראן עצמה.

היעד הוא כל מי שמחזיק עבורה את הדלת פתוחה.

אם האיום יתממש במלואו, מדינות, בנקים וחברות ברחבי העולם יידרשו לקבל החלטה קשה: להמשיך לעשות עסקים עם טהראן — או להסתכן בכך שארצות הברית תסגור בפניהם את הגישה לדולרים, לשווקים ולמערכת הפיננסית החשובה בעולם.

וזו בדיוק המלכודת שהממשל האמריקאי מנסה להציב.

לא עוד רק איראן מול ארצות הברית — אלא איראן מול העולם הכלכלי שוושינגטון מנסה לאלץ לבחור צד.