
לדברי ד"ר עומר אוואן, רופא ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מרילנד, אחת הסיבות המרכזיות לזינוק בתוחלת החיים הייתה הירידה החדה בתמותת תינוקות, ילדים ונשים במהלך לידה. "הלידה הייתה מסוכנת, וללא אנטיביוטיקה וחיסונים מחלות זיהומיות כמו חצבת, אבעבועות שחורות ודלקת ריאות היו קטלניות", הוא מסביר. "כיום יש לנו מים נקיים, מערכות תברואה, חיסונים ואנטיביוטיקה שהאריכו משמעותית את תוחלת החיים".

לפני 250 שנה תוחלת החיים בארה"ב הייתה כמעט חצי ממה שהיא היום
גם ד"ר מיה קזנג'יאן, רדיולוגית שעוסקת בתחום אריכות הימים, מציינת כי בעבר אנשים רבים מתו ממחלות זיהומיות כמו דיזנטריה, דיפתריה, כולרה וטיפוס. לדבריה, הקמת מערכות ביוב ואספקת מים נקיים, לצד ההבנה כיצד מחלות מתפשטות, שינו את התמונה. בהמשך הגיעו גם חקיקת בטיחות המזון, פיתוח החיסונים והאנטיביוטיקה - כולם תרמו לירידה בתמותה ולהארכת החיים.
ההתקדמות לא נעצרה שם. בעשורים האחרונים השתפר משמעותית גם הטיפול במחלות כרוניות כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב וסרטן. במקביל, קמפיינים נגד עישון, שיפור בבטיחות כלי הרכב, התקדמות ברפואת החירום ופיתוח תרופות חדשות סייעו להפחית את מספר מקרי המוות ולהאריך את תוחלת החיים של האמריקאים.
עם זאת, המומחים מזהירים שהאתגרים של ימינו שונים מאלה של העבר. ד"ר ננאומה אופראג'י, מומחית לרפואת אורח חיים, אומרת כי "הגבול הבא כבר אינו רק לחיות יותר שנים, אלא לחיות יותר שנים בבריאות טובה". לדבריה, כיום עיקר האיום מגיע ממחלות כרוניות ולא ממחלות זיהומיות של הילדות.
לדברי ד"ר קזנג'יאן, בשנים האחרונות נרשמו גם נסיגות, בין היתר בעקבות מגפת הקורונה, משבר האופיואידים, התאבדויות ומחלות הקשורות לאלכוהול. בנוסף, היא מזהירה מהעלייה בהשמנה, בעיקר בקרב ילדים, ומהגידול בשיעור מקרי סרטן המעי הגס וסרטן השד בקרב צעירים.
כדי לשפר את תוחלת החיים גם בעתיד היא ממליצה להפחית זמן מסכים, להקפיד על פעילות גופנית, לאכול יותר מזון מלא מהצומח, לישון לפחות שבע שעות בלילה, לבצע בדיקות סקר ולהימנע מעישון ומצריכת אלכוהול.