
הפלסטר פותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת רייס בטקסס, שמתארים אותו כמעין "מערכת זעירה" שפועלת ללא הפסקה. מטרתו היא לספק לאזור הפגוע זרם קבוע של חומרים המסייעים לגוף לתקן רקמות שניזוקו - אתגר שמעסיק רופאים במשך שנים, במיוחד כאשר מדובר בפצעים כרוניים או כאלה שמחלימים באיטיות.
במצב רגיל, הגוף משתמש בחלבונים מיוחדים המכונים ציטוקינים כדי לנהל את תהליך הריפוי ולווסת את הדלקת באזור הפציעה. אלא שבטיפולים הקיימים החלבונים הללו נוטים להתפרק במהירות או להיעלם מאזור הפצע לפני שהספיקו להשפיע. כדי להתגבר על הבעיה, החוקרים שילבו בתוך הפלסטר תאים מהונדסים גנטית שתוכנתו לייצר באופן רציף שלושה חלבונים מרכזיים המעורבים בתהליך ההחלמה.

הפלסטר שעשוי לשנות את הדרך שבה מטפלים בפצעים
התאים הללו מוגנים בתוך שכבה מיוחדת שמאפשרת לחומרים המרפאים להגיע אל הרקמה הפגועה, אך במקביל מונעת ממערכת החיסון לתקוף את התאים עצמם. בנוסף, הפלסטר כולל חומר דמוי ג'ל שמסייע לו להשתלב בצורה טובה יותר באזור הפצע.
עד כה נבדקה הטכנולוגיה על מכרסמים וחזירים, והתוצאות היו מעודדות. החוקרים דיווחו על החלמה מהירה יותר של הפצעים ועל הפעלה של מנגנונים ביולוגיים הקשורים להתחדשות רקמות ולוויסות פעילות מערכת החיסון.
לדברי החוקרים, אחד היתרונות הבולטים של הפיתוח הוא האפשרות להתאים אותו לצרכים שונים. ניתן לתכנת את התאים כך שייצרו שילובים שונים של חלבונים וגורמי גדילה, בהתאם לסוג הפציעה ולמצבו של המטופל.
ד"ר כריסטיאן שרייב, ממחברי המחקר, אמר כי היכולת לשלוט לא רק בסוג החומרים המופרשים אלא גם בעיתוי השחרור שלהם עשויה בעתיד לאפשר שליטה מדויקת יותר בתהליך ההחלמה. אחד הכיוונים שנבחנים כעת הוא שימוש באור כדי להפעיל או לווסת את פעילות התאים בזמן אמת.
למרות התוצאות המעודדות, החוקרים מדגישים כי הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים. עד כה היא לא נוסתה בבני אדם, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון את בטיחותה ויעילותה לפני שניתן יהיה להשתמש בה בבתי חולים ובמרפאות. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Nature Biomedical Engineering.