
מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, מחוקקים רפובליקנים נטו להימנע מעימותים פומביים עמו, ולעתים בחרו להעביר ביקורת מאחורי הקלעים בלבד. אולם הפעם, עוצמת הדימוי והמטען ההיסטורי של השוואת אפרו-אמריקאים לקופים אילצו גם בעלי ברית פוליטיים של הנשיא לצאת בגלוי נגדו. בתוך שעות ספורות קראו סנאטורים וחברי בית נבחרים להסרת הפוסט ולהתנצלות רשמית מצד הנשיא.

טים סקוט מדרום קרוליינה, יו”ר זרוע הבחירות של הרפובליקנים בסנאט והסנאטור השחור היחיד במפלגה, כתב כי מדובר ב“הדבר הגזעני ביותר שראיתי יוצא מהבית הלבן הזה” וקרא להסיר את התוכן לאלתר. גם סוזן קולינס ממיין הגדירה את הסרטון “מחריד”, רוג’ר ויקר ממיסיסיפי כינה אותו “בלתי מתקבל על הדעת”, ופיט ריקטס מנברסקה כתב כי “כל אדם סביר מבין את ההקשר הגזעני, גם אם מנסים להסתתר מאחורי הומור או רפרנס תרבותי”.
טים סקוט מדרום קרוליינה, יו”ר זרוע הבחירות של הרפובליקנים בסנאט והסנאטור השחור היחיד במפלגה, כתב כי מדובר ב“הדבר הגזעני ביותר שראיתי יוצא מהבית הלבן הזה” וקרא להסיר את התוכן לאלתר. גם סוזן קולינס ממיין הגדירה את הסרטון “מחריד”, רוג’ר ויקר ממיסיסיפי כינה אותו “בלתי מתקבל על הדעת”, ופיט ריקטס מנברסקה כתב כי “כל אדם סביר מבין את ההקשר הגזעני, גם אם מנסים להסתתר מאחורי הומור או רפרנס תרבותי”.
בבית הנבחרים הצטרפו לביקורת גם חברי קונגרס רפובליקנים שמרנים, ובהם מייק לולר מניו יורק ודון בייקון מנברסקה, שקראו להסרת הפוסט ולהבעת חרטה פומבית. כמה מהם ציינו כי הנזק שנגרם חורג מגבולות הפולמוס הפוליטי ופוגע במרקם החברתי של החברה האמריקאית.
למרות הלחץ הגובר, טראמפ סירב להתנצל. בשיחה עם כתבים אמר כי “לא ראה את החלק הגזעני” בסרטון כאשר העביר אותו לפרסום על ידי צוות התקשורת שלו. גרסה זו הצטרפה לשורת הסברים סותרים שמסר הבית הלבן: תחילה נטען כי מדובר בדימוי סאטירי בסגנון “מלך האריות”, ולאחר מכן נאמר שהפרסום בוצע “בטעות” על ידי איש צוות. הסתירות הללו רק העמיקו את הביקורת הציבורית וגררו שאלות קשות על אופן קבלת ההחלטות בלשכת הנשיא ועל האחריות לפרסום תכנים רגישים.
האירוע מתרחש על רקע היסטוריה ארוכה של עימותים בין טראמפ למשפחת אובמה. עוד לפני כניסתו לפוליטיקה הארצית, היה טראמפ מזוהה עם קידום תאוריית הקונספירציה השקרית שלפיה אובמה לא נולד בארצות הברית. עבור רבים בקהילה האפרו-אמריקאית, הפרסום הנוכחי נתפס כהמשך ישיר לדפוס התנהלות פוגעני, ולא כמעידה חד-פעמית.
במקביל לביקורת הרפובליקנית, דמוקרטים ואנשי ציבור רבים הביעו תמיכה פומבית במשפחת אובמה. פוליטיקאים, פעילים ויוצרים פרסמו תמונות של הזוג הנשיאותי לשעבר והדגישו את תרומתם ההיסטורית ואת דמותם כמופת אזרחי. המסר שחזר ברשתות החברתיות היה כי ההתקפה הגזענית אינה רק פגיעה אישית, אלא ניסיון לערער על הישג סמלי רחב יותר של שילוב ושוויון.
עם זאת, לצד הגינויים נשמעו גם קולות הגנה מקרב המחנה הפרו-טראמפיסטי. פעילים המזוהים עם הימין הקיצוני תקפו מחוקקים רפובליקנים שהעזו למתוח ביקורת על הנשיא וטענו כי מדובר ב“האשמות שווא בגזענות”. הלחץ הפנימי במפלגה המחיש שוב את המתח העמוק בין נאמנות פוליטית עיוורת לבין הצורך להציב גבולות מוסריים ברורים.
מעבר לממד המפלגתי, הפרשה מעלה שאלות רחבות יותר על השפעתה של בינה מלאכותית על השיח הציבורי. היכולת לייצר דימויים וסרטונים פוגעניים במהירות, ולהפיץ אותם דרך חשבונות רשמיים של נבחרי ציבור, מעצימה את הסיכון להסתה, דה-לגיטימציה ופגיעה במיעוטים. מומחי תקשורת מזהירים כי בהיעדר מנגנוני בקרה ברורים, גבולות האחריות הציבורית מיטשטשים – והנזק התדמיתי עלול להיות בלתי הפיך.
בסופו של דבר, המבחן האמיתי אינו רק בשאלה האם הפוסט הוסר, אלא בשאלה האם הנהגת המדינה מסוגלת להציב קו אדום ברור מול גזענות גלויה, גם כאשר היא מגיעה מהדרגים הגבוהים ביותר של השלטון. הביקורת הנדירה מצד רפובליקנים מצביעה על כך שחלקים במפלגה מבינים את חומרת הרגע – אך כל עוד הנשיא מסרב להתנצל ולהכיר בפגיעה, הסערה הפוליטית והציבורית סביב הפרשה רחוקה מלהסתיים.