השופט ריצ'רד ג. סטרנס מבית המשפט המחוזי האמריקני בבוסטון נעתר לבקשת 20 מדינות בהנהגה דמוקרטית להוצאת צו מניעה זמני נגד הסוכנות הפדרלית לניהול חירום (FEMA), תוך שהוא קובע כי הציבור זכאי לכך שהממשלה תפעל על פי החוק.
במרכז המחלוקת עומדת תוכנית "בניית תשתיות עמידות וקהילות" (BRIC), שמטרתה לחזק תשתיות ברחבי המדינה נגד נזקי סערות אפשריים. התוכנית סיפקה מענקים למגוון פרויקטי ניהול אסונות, כולל חיזוק רשתות חשמל, בניית סכרים להגנה מפני שיטפונות והעברת מתקני טיהור מים פגיעים למקומות בטוחים יותר.
רבים מהפרויקטים מתבצעים בקהילות כפריות, שלעיתים קרובות נמצאות בסיכון גבוה יותר לאסונות טבע ובעלות משאבים מוגבלים יותר להתמודדות עצמאית. FEMA הודיעה באפריל על "סיום" התוכנית, אך מאוחר יותר טענה בבית המשפט כי היא רק בוחנת אם לסיים או לשנות אותה.
המדינות התובעות, כולל קליפורניה, ניו יורק ומסצ'וסטס, טענו כי FEMA חסרה סמכות לסיים את התוכנית ולהפנות את יותר מ-4 מיליארד דולר של המימון שלה למטרות אחרות. הן הזהירו כי איום אובדן המימון לבדו כבר העמיד פרויקטים רבים בסכנה של ביטול, עיכוב או הקטנה.
במרכז המחלוקת עומדת תוכנית "בניית תשתיות עמידות וקהילות" (BRIC), שמטרתה לחזק תשתיות ברחבי המדינה נגד נזקי סערות אפשריים. התוכנית סיפקה מענקים למגוון פרויקטי ניהול אסונות, כולל חיזוק רשתות חשמל, בניית סכרים להגנה מפני שיטפונות והעברת מתקני טיהור מים פגיעים למקומות בטוחים יותר
הלב של הטיעון המשפטי נוגע לעקרון החוקתי הבסיסי של הפרדת הרשויות. המדינות התובעות טוען כי מכיוון שכספי התוכנית הוקצו על ידי הקונגרס, כל ניסיון להפנותם מחדש יהווה הפרה של החוקה האמריקנית.
עורכת דין מטעם הממשלה, ניקול או'קונור, טענה בדיון ביולי כי הכספים יכולים לשמש הן להתאוששות מאסונות והן למניעת אסונות, וכי FEMA צריכה לקבל שיקול דעת באופן השימוש בכסף.
אולם השופט סטרנס לא השתכנע מכך שהקונגרס נתן ל-FEMA שיקול דעת כלשהו להפנות את הכספים מחדש. בפסיקתו כתב: "יש עניין ציבורי מובנה בהבטחת שהממשלה פועלת על פי החוק, והנזק הפוטנציאלי הצפוי למדינות מהפניית הכספים מחדש הוא עצום".
השופט סטרנס הדגיש את החשיבות הקריטית של התוכנית בהגנה על חיי אדם. "תוכנית BRIC נועדה להגן מפני אסונות טבע ולהציל חיים", כתב בפסיקתו. הוא ציין כי נראה ש-FEMA החליטה לסיים את התוכנית ו"מתקדמת לקראת עובדה מוגמרת", תוך שהיא ביטלה הזדמנויות מימון חדשות ואמרה לבעלי עניין שהם לא צריכים לצפות למימון לא מחויב.
המדינות התובעות הדגישו את הגישה המונעת של התוכנית: "על ידי חיזוק יזום של הקהילות שלנו נגד אסונות לפני שהם מתרחשים, במקום רק להגיב לאחר מכן, אנו נצמצם פציעות, נציל חיים, נגן על רכוש, ובסופו של דבר נחסוך כסף שאחרת היה מושקע בעלויות שלאחר אסון".
FEMA טענה בתגובה לבית המשפט כי צו מניעה על השימוש בכספים עלול לפגוע ביכולתה להגיב לאסונות גדולים. הסוכנות הזהירה כי חסימת גישתה למימון עלולה לעכב את תגובתה החיונית במקרה של אסון משמעותי.
אולם השופט סטרנס מצא פתרון לחשש זה. הוא קבע כי הממשל יוכל לחזור אליו כדי לשחרר מימון במקרה של אסון ב"ממדים חסרי תקדים". כך הוא מאזן בין הצורך להגן על התוכנית המקורית לבין הצורך להבטיח שהסוכנות תוכל לפעול במקרה חירום אמיתי.
התובעת הכללית של מסצ'וסטס, אנדריאה קמפבל, אמרה בהודעה כי היא תמשיך להילחם כדי לוודא ש"קהילות יוכלו להתכונן כראוי לאסונות טבע". מסצ'וסטס, שמובילה את התביעה המשפטית, רואה בתוכנית רכיב חיוני בהכנות המדינה למזג אוויר קיצוני, במיוחד לאור התדירות הגוברת של סערות חזקות והתחממות כדור הארץ.
ההחלטה המשפטית מהווה אבן דרך במאבק הרחב יותר בין ממשל טראמפ למדינות בהנהגה דמוקרטית על סוגיות תקציב וסמכויות פדרליות. המקרה מדגיש את המתחים המובנים במערכת הפדרלית האמריקנית, כאשר הממשל הפדרלי מנסה לשנות עדיפויות תקציביות ומדינות מתנגדות.
הפסיקה גם מעלה שאלות רחבות יותר לגבי יכולתו של ממשל טראמפ לבצע את השינויים התקציביים הדרמטיים שהבטיח. עם בתי משפט שמוכנים לבחון בזהירות ניסיונות להפנות כספים שהוקצו על ידי הקונגרס, הממשל עלול להיתקל במכשולים משפטיים נוספים בניסיונותיו לשנות את סדרי העדיפויות הפדרליים.
הזמן יגיד האם פסיקה זו תהווה תקדים לחסימת יוזמות נוספות של הממשל, או שמא טראמפ ימצא דרכים חלופיות להשיג את מטרותיו התקציביות.