מדבקות "פרי פלסטיין" על 140 מזוודות של ישראלים בלוס אנג'לס: פרשה שמעלה שאלות חמורות על ביטחון שדות התעופה האמריקאיים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אך מעבר לאי־הנוחות המיידית, הפרשה מציפה שאלה עמוקה בהרבה: כיצד התאפשר לעובד או לגורם בעל גישה לאזורי מטען מאובטחים להגיע למאות מזוודות של נוסעים מסוימים ולסמן אותן — מבלי שהדבר יזוהה בזמן אמת? נמלי תעופה בארצות הברית, ובראשם נמל התעופה הבין־לאומי של לוס אנג'לס, פועלים תחת שכבות של פיקוח, סינון עובדים, תגי זיהוי ובקרה על תנועה באזורים מוגבלים. העובדה שאדם הצליח לבצע פעולה ממוקדת בהיקף רחב מעידה על כשל אפשרי בפיקוח, ולא רק על פרובוקציה פוליטית.

הטיסה, שנשאה נוסעים שחזרו מסוף שבוע של משחקי האולסטאר בליגת ה־אן־בי־איי, הייתה אמורה להמריא בשעת אחר צהריים מוקדמת. עם זיהוי המדבקות, הופעל נוהל ביטחוני מלא: 140 מזוודות הוצאו מבטן המטוס, נפתחו ונבדקו אחת־אחת. רק לאחר סיום הבדיקות הוחלט להמריא ללא הכבודה, והמטוס יצא באיחור של כשעה וארבעים וחמש דקות. לנוסעים נמסר כי המזוודות יישלחו בטיסה ישירה עוקבת.

על הסיפון ניכר המתח. נוסעים הביעו תסכול, אחרים הודו על ההחלטה להעדיף זהירות. אנשי הצוות ניסו להרגיע והדגישו כי ביטחון הנוסעים קודם לכל. לאחר הנחיתה בישראל נמסר לנוסעים כי אל־על פועלת להשבת הכבודה בהקדם האפשרי.

אך מעבר לאי־הנוחות המיידית, הפרשה מציפה שאלה עמוקה בהרבה: כיצד התאפשר לעובד או לגורם בעל גישה לאזורי מטען מאובטחים להגיע למאות מזוודות של נוסעים מסוימים ולסמן אותן — מבלי שהדבר יזוהה בזמן אמת? נמלי תעופה בארצות הברית, ובראשם נמל התעופה הבין־לאומי של לוס אנג'לס, פועלים תחת שכבות של פיקוח, סינון עובדים, תגי זיהוי ובקרה על תנועה באזורים מוגבלים. העובדה שאדם הצליח לבצע פעולה ממוקדת בהיקף רחב מעידה על כשל אפשרי בפיקוח, ולא רק על פרובוקציה פוליטית.

הדבקת סיסמה פוליטית על מזוודות של נוסעים ישראלים אינה עוד ביטוי מחאה במרחב ציבורי. היא פעולה ממוקדת בתוך מרחב ביטחוני רגיש, המנצלת גישה למערך תפעולי של שדה תעופה. בכך היא חוצה קו ברור בין חופש ביטוי לבין פגיעה בביטחון התעופתי. החשש המרכזי אינו תוכן המדבקה, אלא התקדים: אם ניתן להדביק מדבקות על כבודה של מאות נוסעים, מה מונע מגורם עוין לנצל את אותה גישה לפגיעה חמורה יותר?

רשויות האכיפה האמריקאיות ומינהל הביטחון בתחבורה יצטרכו לבחון לא רק מי אחראי למעשה, אלא כיצד התאפשר מלכתחילה. אל־על, מצידה, פעלה בהתאם לסטנדרטים הביטחוניים המחמירים המאפיינים אותה: לא לקחה סיכונים, הורידה את הכבודה והשלימה בדיקות פרטניות לפני המראה.

בסופו של יום, הנוסעים הגיעו ליעדם והכבודה אמורה להצטרף אליהם בהמשך. אך האירוע מותיר אחריו סימן שאלה מטריד על חוסן מערך האבטחה בנמלי תעופה גדולים בארצות הברית — ועל הגבול הדק בין מחאה פוליטית לבין פריצה ממשית של מנגנוני ביטחון.