על פי גרסת הקורבן, הדחייה הציתה התפרצות אלימה. סנט החלה לצעוק, דרשה ממנו כסף ואת מפתחות רכבו, ודחפה אותו כאשר ניסה להתרחק לעבר חדר האמבטיה. הוא מעד ונפל אל תוך האמבטיה, והיא הכתה אותו בפניו מספר פעמים. לאחר שיצא מהדירה לזמן קצר בניסיון להתרחק מהעימות, שב הקורבן פנימה לשמע רעש ניפוץ ומצא את הדירה הרוסה: מראה מנופצת, משקפי שמש שבורים וידית דלת המקרר תלושה. בשלב זה, כך לפי הדו”ח, נטלה סנט שבר זכוכית מהמראה השבורה וחתכה את ידו השמאלית של הגבר. עוד ציינה המשטרה כי החשודה איימה להמשיך להשתולל ואף שלפה סכין ממגירה, אם כי בהמשך השליכה אותה ועזבה את המקום לאחר שסטרה לקורבן פעמיים נוספות.
לפי דו”ח המעצר של משטרת מיאמי ביץ’, לה’רוז סנט, אישה טרנסג’נדרית בת 30 מאטלנטה, המפרסמת תוכן למבוגרים בפלטפורמות פאנסלי ואקס, הגיעה לדירת הגבר ביום חמישי בלילה לבקשתו. בשלב מוקדם של המפגש הבהיר לה הקורבן כי אינו מעוניין לקיים עמה יחסי מין, ולדבריו נימק זאת בכך שאינה יהודייה
כוחות משטרת מיאמי ביץ’ איתרו את החשודה זמן קצר לאחר מכן באמצעות רחפן משטרתי שסייר באזור. היא נעצרה בעת שנכנסה לרכב שטח, ולפי החשד הייתה תחת השפעת אלכוהול בזמן האירוע. נגד סנט הוגשו כתבי אישום בגין תקיפה מחמירה ועבירות נוספות של גרימת נזק לרכוש ואיומים. היא הובאה למתקן הכליאה טרנר גילפורד נייט ושוחררה בערבות בסך אלף ושש מאות וחמישים דולרים.
מעבר לאלימות עצמה, המקרה חושף מתיחות עמוקה יותר המאפיינת את עולם הדייטינג המקוון ואת המפגש בין זהות דיגיטלית למרחב פיזי. כאשר יוצרת תוכן למבוגרים מקיימת קשרים אישיים עם אנשים שפגשו אותה תחילה דרך דמות רשתית, מיטשטש הגבול בין פרסונה ציבורית לבין אדם פרטי. הפער בין ציפיות שנבנו בעולם הווירטואלי לבין המציאות בדירה סגורה עלול להפוך לנפיץ, במיוחד כאשר מעורבים אלכוהול, תחושת דחייה ופערי כוח רגשיים.
הנימוק שמסר הקורבן לדחיית הקשר האינטימי – בחירה אישית בעלת היבט דתי – הפך בתיק זה לרכיב טעון במיוחד. אף שאין לאדם חובה לנמק את בחירותיו האינטימיות, עצם השימוש בזהות דתית או אתנית כהסבר לדחייה ממחיש עד כמה שאלות של שייכות וזהות חודרות למרחבים הפרטיים ביותר. עם זאת, המשטרה מדגישה כי אין כל הצדקה לאלימות פיזית או להרס רכוש כתגובה לדחייה, מכל סיבה שהיא.
מיאמי ביץ’, ובייחוד אזור סאות’ ביץ’, ידועים באווירת חופש, תיירות וחיי לילה תוססים, ובפתיחות חברתית רחבה. אך גם מרחבים המזוהים עם חירות אישית אינם חסינים מפני התפרצויות אלימות, ולעיתים דווקא הציפיות הגבוהות למפגש “קליל” או חסר מחויבות יוצרות אכזבה חריפה כאשר המציאות אינה תואמת את הדימוי. עבור הקורבן, האירוע הותיר פציעה בידו, נזק לרכוש ותחושת פגיעוּת עמוקה; עבור החשודה, הוא פותח מסלול פלילי וציבורי שעשוי להשפיע גם על פרנסתה ועל דמותה ברשת. המקרה כולו מציב תזכורת חדה לסיכון הטמון במפגשים אינטימיים עם זרים שנוצרו בעולם המקוון – ולשאלה הפשוטה אך הקשה: את מי אנו מכניסים אל המרחב הפרטי שלנו.
