התקדמות המורדים הסורים בימים האחרונים לעבר דמשק מסמנת נקודת מפנה היסטורית במלחמת האזרחים הסורית ועשויה להוביל לשינוי דרמטי במאזן הכוחות במזרח התיכון כולו. פסלי משפחת אסד, ששלטה במדינה ביד ברזל למעלה מ-50 שנה, מתמוטטים ברחבי המדינה, והשאלה המרכזית היא האם גם המשטר עצמו עומד בפני קריסה.

בשטח, המורדים כבר השתלטו על שתי ערים מרכזיות - חאלב, הבירה הכלכלית, וחמה, אסם התבואה של המדינה. כעת הם מפעילים לחץ על חומס, כ-160 קילומטר מצפון לדמשק, שמהווה צומת אסטרטגי המקשר את לב המדינה לים התיכון ולמעוז העלווים בחוף.

מאז פרוץ המרד בסוריה ב-2011, מגוון רחב של קבוצות מורדים נאבקות במשטרו של בשאר אל-אסד. למרות השוני האידיאולוגי ביניהן, כולן חולקות מטרה משותפת: הפלת המשטר האוטוריטרי בדמשק.

הכוח המוביל כיום הוא היאת תחריר א-שאם (HTS), בהנהגת אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שהתפתח מארגון ג'בהת א-נוסרה המסונף לאל-קאעידה. לצדו פועל הצבא הסורי החופשי (FSA), שהוקם על ידי עריקים מצבא אסד ודוגל בסוריה דמוקרטית.

בצפון המדינה פועלים הכוחות הכורדיים, בעיקר יחידות ההגנה העממיות (YPG), הנאבקים לאוטונומיה כורדית. במקביל פועלות קבוצות אסלאמיות נוספות כמו אחראר א-שאם, השואפות להקים משטר אסלאמי.

המרד, שהחל כמחאה לא אלימה במסגרת האביב הערבי, הפך למלחמת אזרחים עקובה מדם לאחר שכוחות אסד דיכאו בברוטליות את ההפגנות. למרות ההבדלים האידיאולוגיים, הקבוצות השונות מצליחות לשתף פעולה במבצעים נגד המשטר, כפי שרואים בהתקדמות הנוכחית לעבר דמשק.

מפקד ברית המורדים, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שמציג את עצמו כקנאי לשעבר מאל-קאעידה שעבר רפורמה, הצהיר בראיון לניו יורק טיימס: "מטרתנו היא לשחרר את סוריה מהמשטר המדכא הזה."

המומחים מסכימים כי הקרב הצפוי על דמשק יהיה העימות המשמעותי ביותר במאבק על עיצוב המזרח התיכון מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. "סוריה היא הברומטר לשינויים בדינמיקת הכוח באזור," אומרת מונה יעקוביאן, ראש המרכז למזרח התיכון וצפון אפריקה במכון השלום האמריקאי בוושינגטון.

פוטין ניצב בפני דילמה: האם לתגבר את הכוחות הרוסיים בסוריה על חשבון המלחמה באוקראינה. ברוסיה כבר קוראים לאזרחיהם לעזוב את סוריה, סימן להיחלשות הביטחון במשטר אסד

השחקנים המרכזיים באזור מוצאים עצמם במצב חדש ומורכב:

איראן - שתמכה במשטר אסד במשך יותר מעשור, החלה ביום שישי לפנות את מפקדי כוח קודס הבכירים ואנשי צבא נוספים מסוריה. איבוד השליטה בדמשק עלול לסמן את קץ חלומה של טהראן להקים "סהר שיעי" מלבנון ועד תימן.

טורקיה - נשיא טורקיה ארדואן רואה בהתקדמות המורדים הזדמנות להגדיל את השפעתו האזורית. "דמשק היא המטרה," הצהיר ביום שישי, בתקווה שנפילת המשטר תאפשר החזרת שלושה מיליון פליטים סורים לארצם.

רוסיה - פוטין ניצב בפני דילמה: האם לתגבר את הכוחות הרוסיים בסוריה על חשבון המלחמה באוקראינה. ברוסיה כבר קוראים לאזרחיהם לעזוב את סוריה, סימן להיחלשות הביטחון במשטר אסד.

ישראל - מתייחסת לסוריה כ"מרכז המרכזים" ונחושה למנוע מאיראן לשקם את קווי האספקה שלה באזור. עם זאת, קיים חשש מעליית ממשלה אסלאמית בדמשק, במיוחד כזו המקורבת לארדואן.

בשטח, המורדים כבר השתלטו על שתי ערים מרכזיות - חאלב, הבירה הכלכלית, וחמה, אסם התבואה של המדינה. כעת הם מפעילים לחץ על חומס, כ-160 קילומטר מצפון לדמשק, שמהווה צומת אסטרטגי המקשר את לב המדינה לים התיכון ולמעוז העלווים בחוף.

הצבא הסורי, שנשען על מיליציות איראניות ותמיכה רוסית, נמצא במצב קשה. חיזבאללה, שב-2013 סייע למשטר אסד, מוחלש כעת בעקבות הלחימה בישראל. יחידות העילית של הצבא הסורי, כמו הדיביזיה המשוריינת הרביעית והמשמר הרפובליקני, מוצבות סביב דמשק, אך סובלות ממחסור באימונים ומשכר נמוך.

"המשטר הסורי רעוע להפליא," אומר אנדרו טאבלר מהמכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. "זה כמו מכונית ישנה שהורכבה מחלקי חילוף על ידי מכונאים לא ידועים."

בינתיים, ארה"ב, שנמצאת בתקופת מעבר בין ממשלים, קוראת גם היא לאזרחיה לעזוב את סוריה. הממשל האמריקאי חושש מ"הצלחה קטסטרופלית" - נפילת אסד והחלפתו במשטר ג'יהאדיסטי, למרות שאל-ג'ולאני מנסה להציג עצמו כלאומן דתי מתון.