כמעט כל מדינות האיחוד האירופי פרסמו ביום שני קריאה משותפת ל"הפסקה הומניטרית" מיידית של הלחימה בעזה.

הונגריה, הייתה המדינה היחידה שלא חתמה על ההצהרה האנטי-ישראלית.

ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, הודיע כי 26 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי הסכימו לקרוא ל"הפסקה הומניטרית מיידית שתוביל להפסקת אש בת קיימא".

ההצבעה באה לאחר עשר שעות של שיחות אינטנסיביות בין שרי החוץ של האיחוד האירופי ביום שני בניסיון להגיע להחלטה משותפת, כאשר הגוש האירופאי נאבק זה מכבר כדי להשיג הסכמה אודות המדיניות הנכונה שיש לנקוט ביחס למשבר בעזה - ושוב הונגריה נשארה היחידה שעמדה בפני הרוב המוחץ.

ההצהרה עוד קראה לישראל להפסיק את המתקפה המתוכננת שלה ברפיח, מה ש"יחמיר מצב הומניטארי ממילא קטסטרופלי וימנע מתן שירותים בסיסיים וסיוע הנחוץ בדחיפות".

בהערה אולי עקיפה לעבר בודפשט, בורל אמר "אני יודע היטב שאין פה אחד, או עמדה משותפת של האיחוד האירופי, אבל יכולה להיות עמדה הנתמכת במידה מספקת של רוב".

עוד הוסיף: "כמובן שזה לא מחזק את מעמדנו. אירופה יכולה לשחק תפקיד רק כשהיא מאוחדת".

אך דווקא לניסיון להטיל סנקציות על המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון נרשמה התנגדות גוברת עוד יותר מצד קומץ מדינות חברות - בעיקר מצד צ'כיה ושוב הונגריה - אשר דחו פגיעה במתנחלים במסגרת אותה חבילת סנקציות שאמורה לחול על חמאס, שהוגדר כארגון טרור באיחוד האירופי - וזאת מחשש של פראג ובודפשט כי הכללת המתיישבים היהודיים והחמאס באותה שורת גינוי תשלח מסר פוליטי מטעה.

"זה לא איתות פוליטי טוב לטרוריסטים (...) להיות פחות או יותר באותה קבוצה כמו אנשים שמבצעים מעשים ממניעים פוליטיים קיצוניים. אבל שאי אפשר בשום אופן להשוות לטרור", שר החוץ הצ'כי יאן ליפאבסקי הדגיש.

גרמניה לא תמכה עד כה במאמצים הקוראים להפסקה "מיידית" של כל פעולות האיבה, ותמכה ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה" - זאת לפחות עד אמש.

מועצת הביטחון של האו"ם גם נרתמה לכנס את החברות כדי לבצע קריאה רשמית להפסקת אש.

בינתיים בורל הדגיש שהאיחוד ימשיך "ללמוד כיצד להמשיך" עם סנקציות המכוונות ל"אלימות מתנחלים" כנגד פלסטינים.

הוא גם הדגיש שכך ייעשה לאנשי חמאס שביצעו "הפרות של זכויות אדם ואלימות מינית".

מעניין שבעוד שהייתה כמעט תמימות דעים בקריאה להפסקה הומניטרית, הדבר לא נעשה לגבי מלחמת אוקראינה, שמתחוללת כבר קרוב לשנתיים.