כלכלת ישראל התמודדה עם אחת ההתכווצויות הגדולות בתולדות המדינה ברבעון הרביעי של השנה שעברה בשל המלחמה המתמשכת מול חמאס, כך נחשף ביום שני בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

התמ"ג ירד ב-19.4% בשלושת החודשים האחרונים של 2023, במה שהייתה הירידה הרבעונית הראשונה בכלכלת ישראל מזה שנתיים.

ההתכווצות הייתה קשה משמעותית מתחזית הקונצנזוס של 'בלומברג' וגם של 'רויטרס' שחזו ירידה של כ-10% בתמ"ג.

פעולות האיבה שיתקו עסקים, הובילו לפינויים ולגיוסי שיא של חיילי מילואים, והוציאו כ-8% מכוח העבודה במדינה מפעילות תקינה, לפי הסטטיסטיקאים והכלכלנים.

המלחמה גרמה להפרעה חמורה לכלכלה בעלת הנפח של כ-520 מיליארדי דולרים, והובילה לקשיים דומים לאלה שחווה המשק הישראלי במהלך מגיפת הקורונה.

בין הבעיות שנרשמו היו התרסקות פתאומית בייצור, ריקון של בתי ספר, משרדים ואתרי בנייה.

גם דירוש האשראי של ישראל נפגע בעקבות המלחמה.

ההשקעות בארץ ספגו את המכה הגדולה ביותר וצנחו ב-70%, בעוד שהצריכה הפרטית, המניע העיקרי של הצמיחה הכלכלית, ירדה בכ-27% ברבעון הרביעי.

הצריכה הציבורית צנחה בכמעט 90%, כך לפי מהנתונים.

בינתיים, ההוצאות הממשלתיות זינקו ב-88.1%, לפי הנתונים בשל הוצאות צבאיות מוגברות שמילאו תפקיד גדול בזינוק המספרי של אלה.

לשנה כולה, התוצר הישראלי התרחב רק ב-2%, בירידה חדה מצמיחה של כ-6.5% בשנת 2022.

בנק ישראל שמר על אומדן הצמיחה לשנת 2024 כ-2%, בעוד שמשרד האוצר חוזה אותה בכ-1.6%.

מוקדם יותר החודש הורידה כאמור סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל, בהורדת הדירוג הראשונה אי פעם של המדינה.

הדירוג של ישראל הורד מ-A1 ל-A2 ותחזיתה נשמרה על 'שלילית' בשל מה שלדעת סוכנות הדירוג הם הסיכונים הפוליטיים והפיסקליים הנובעים מהמלחמה המתמשכת עם חמאס.