בין אם לקחתם תרופה דרך הפה, דרך הוריד, דרך העור או בנרות, מרגע זה מתחיל תהליך דו צדדי: התרופה משפיעה על גופנו, אך באותה נשימה הגוף גם הוא משפיע על התרופה, מפרק אותה ולבסוף מוציא אותה החוצה. המדע עוסק רבות בתהליכים שעוברים על התרופה מרגע כניסתה לגוף ועד יציאתה, כאשר הליך זה נקרא בשפה המקצועית פרמקוקינטיקה, מדובר על תחום רחב ונחקר במיוחד. כעת, מחקר חדש מפשט את כל הסיפור. 

אז מה בדיוק קורה בגופנו לאחר שאנו לוקחים תרופה? הנה התרשים המלא:

ספיגה

פיזור

מטבוליזם

הפרשה

ספיגה:

מסלול הספיגה נבחר מראש לכל תרופה והוא מביא בחשבון פרמטרים שונים כגון: נוחות שימוש והתמדה מצד המטופל, הזמן שנדרש לתחילת ההשפעה, הכמות הזמינה של התרופה שתגיע לדם לאחר הספיגה ועוד. מאמצים רבים מושקעים בתכנון הספיגה ובהרכב של התרופה

פיזור:

לאחר שהתרופה נספגת היא משונעת לגוף כולו, מזרם הדם לרקמות ולנוזלים הבין־תאיים ונקשרת לקולטנים  שתוכננה להיקשר אליהם, ושם היא פועלת למטרה שלשמה נועדה. התרופות מתוכננות להיות סלקטיביות עד כמה שניתן לאתר המטרה אליהן הן מכוונות ולקולטנים ספציפיים, אולם, התרופה עשויה להשפיע על אתרים וקולטנים אחרים בגוף וכך לגרום לתופעות לוואי. כך למשל, תרופות פסיכיאטריות או תרופות שנועדו להשפיע על המוח ועל תפקודו מתוכננות כך שיוכלו לחדור בקלות את מחסום דם המוח.

מטבוליזם:

לאחר שהתרופה התפזרה בגוף והשפיעה למטרה שלשמה נועדה, היא מפורקת על ידי תהליך שנקרא מטבוליזם. שלב המטבוליזם מערב תהליכים אנזימתיים שונים המשנים את מולקולת התרופה. הוא מתרחש לרוב בכבד, אך גם בכליות או בדם עצמו. לעתים מספיק תהליך מטבולי אחד שעל התרופה לעבור כדי שתהיה מסוגלת להיות מופרשת החוצה, ולעתים נדרשים כמה תהליכים. שלב המטבוליזם יקבע הרבה פעמים את משך השפעת התרופה על גופנו, כאשר ככל שעל התרופה לעבור יותר תהליכי מטבוליזם, כך השפעת התרופה עשויה להיות ארוכה יותר.

הפרשה:

השלב האחרון של תרופה בגוף הוא שלב ההפרשה. רוב התרופות מופרשות דרך השתן או הצואה. מיעוט תרופות מופרשות דרך זיעה, רוק, נוזלי גוף, בנשימה וכדומה. כאן למעשה מסתיים מסלול התרופה.

אם כך, כמה זמן התרופה מחזיקה בגוף?

ישנן תרופות אשר השפעתן נמשכת מכמה דקות ועד כמה שעות, ולעומתן יש תרופות שהשפעתן נמשכת ימים, שבועות ואף חודשים.