בני דור המילניום מתקשים לשכור דירה מינימלית - בעיקר בקליפורניה

ניתוח נתונים חדש מראה עד כמה בני דור המילניום מתקשים לשכור דירה מינימלית, בעלת חדר שינה אחד בלבד, בעיקר באזור החוף המערבי של ארצות הברית.

חוקרים של Filterbuy, שקיבלו נתונים של מפקד האוכלוסין, בדקו את הפער בין השכר החציוני הנדרש עבור בני דור המילניום, אשר הוגדרו עבור הניתוח כצעירים בני 24 עד 39, כדי להרשות לעצמם לשכור דירה עם חדר שינה אחד בלבד מבלי להוציא יותר מ-30% מהשכר שלהם - אל מול השכר בפועל שהם מקבלים. 

על פי הניתוח, אזור המטרו של לוס אנג'לס-לונג ביץ'-אנהיים שבקליפורניה, הוא בעל הפער הגדול ביותר. שם, שוכרים בני דור המילניום מרוויחים הכנסה חציונית של 36,649 דולר, כאשר השכר השנתי החציוני הנדרש כדי שיוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה עם חדר שינה אחד, מבלי להוציא יותר מ-30 אחוזים מהרווחים, עומד על 72,560 דולר. 

החוף המערבי שולט ברשימת המקומות בארצות הברית שבהם הפער בין השכר של צעירים בגילים אלו לבין השכר הדרוש עבור דירות מינימליות אלה, הוא הגדול ביותר. 5 מתוך 8 המקומות הראשונים ברשימה נמצאים בקליפורניה לבדה, כולל סן דייגו, סן פרנסיסקו וריברסייד. ביניהם, גם מיאמי, אורלנדו וניו יורק נמצאות ברשימה.

ואם להסתכל על המגמות, נראה שהפער רק הולך וגדל, כיוון שקצב הגידול במחירי השכירות עולה על זה של השכר. 

"שכר הדירה החציוני בארה"ב גדל ב-25% מאז שנת 2014, בעוד שהרווחים החיציוניים לשעה של העובדים גדלו ב-6% בלבד באותה תקופה", נמצא בדוח של Filterbuy. 

מסיבה זאת, רבים מדור המיליניום לא מאמינים שהם אי פעם יהיו בעלים של נכס, כאשר כמעט 25% מהם חושבים כי הם יהיו "שוכרים לנצח", כאשר 77% מהם טוענים שהסיבה לכך היא שהם לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות בית. 

הטענה מובנת כאשר רואים את הדוח של האיגוד הלאומי של המתווכים, לפיו המחירים החיציוניים של הבתים הגיעו לשיא של 413 אלף דולר ביוני. לשם השוואה, באותו חודש בשנה שעברה המחיר עמד על 363,100 דולר, וביוני 2020 על 294,400 דולר. 

עם זאת, הצעירים מתייחסים לרעיון של בעלות על בית כפחות חשוב להצלחה הכוללת שלהם, בהשוואה לדורות המבוגרים יותר. רק כ-34 אחוזים מבני דור המילניום מייחסים חשיבות גבוהה לבעלות על נכס, בהשוואה ל-45% מבני הבייבי בום.