עיריית לוס אנג'לס צפויה להוציא עד שלושה מיליארד דולר במהלך חמש השנים הקרובות, וזאת במסגרת תוכנית חדשה להקמת יחידות דיור עבור אלפי חסרי בית.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
לפי ההערכות, בעיר המלאכים ישנם יותר מארבעים אלף דרי רחוב אשר אינם נמצאים במקלטים (כלומר, כאלה שישנים במאהלים על המדרכות ומתחת למחלפים של כבישים מהירים).
כחלק מהתוכנית שהועלתה בשבוע שעבר, העירייה תוציא בין 2.4 מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר כדי להקים כ-16 אלף יחידות דיור לטובת חסרי בית.
בנוסף, במסגרת הפרויקט העירייה תהיה אחראית על מציאת מקום לינה עבור 60% מדרי הרחוב בכל אחד מ-15 המחוזות המיוצגים ע"י מועצת העיר. הטיפול ב-40% מחסרי הבית הנוספים יועבר לרשויות הרווחה במחוז לוס אנג'לס.
למעשה, תוכנית זו הועלתה ע"י העירייה בתגובה לתביעת ענק שהוגשה נגד לפני כשנתיים ע"י קבוצה של בעלי עסקים, תושבים ועוד. בתביעה זו, שהוגשה גם נגד המחוז, נטען כי הרשויות לא עשו מספיק על מנת לטפל במשבר ההומלסים שפוקד את דרום קליפורניה.
נורי מרטינז, נשיאת מועצת העיר, התייחסה לתוכנית ואמרה: "יש לנו משפחות שגרות ברחוב, יש נשים שבורחות ממצב של אלימות במשפחה ונאלצות לישון בפארקים ויש לנו אנשים שסובלים מבעיות נפשיות ומסתובבים לבד ברחובות".
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
כזכור, התביעה שהוגשה נגד העירייה והמחוז הובילה להתערבות של בית המשפט הפדרלי בקליפורניה. בשנה שעברה, השופט דיוויד קרטר הורה לעיר ולמחוז לוודא שכלל דרי הרחוב באזור "סקיד רו" בדאונטאון יזכו לדיור קבוע.
השופט קרטר לא חסך במילים כאשר פרסם את פסיקתו, בה האשים את העירייה ואת המחוז בכך שהם "לא פועלים כדי לטפל בנושא, ובמקום נאבקים בשיתוק בירוקרטי ומסרבים לקחת אחריות לכך".
"כל הדיבורים, ההבטחות, התוכניות ושיקולי התקציב לא יכולים להסתיר את המציאות המבישה של המשבר הזה", כתב השופט בפסיקתו, "שנה לאחר שנה, ישנן יותר דרי רחוב בלוס אנג'לס, ושנה לאחר שנה, יותר הומלסים בלוס אנג'לס מתים ברחובות העיר".
התוכנית הנוכחית, שהוצעה ביום שישי האחרון וטרם זכתה לאישור סופי מצד מועצת העיר, צפויה להתקדם ללא תמיכתם של חברי מועצת המפקחים (המקבילה למועצת העיר במחוז).
קווין דה-לאון, חבר במועצת העיר, תקף את מועצת המפקחים ואמר: "כאשר נהיה ברור שהשותפים שלנו ברמת המחוז אינם מעוניינים לשתף פעולה, נותרו לנו שתי ברירות: להצטרף לקרוסלה המשפטית בזמן שאנשים חיים ומתים ברחוב, או למצוא דרך עצמאית שבה ניתן לעזור לכמה שיותר אנשים. בסופו של דבר החלטנו בגישה השנייה", הוא הסביר.