אירה בת ה-25 ובעלה, במקור תושבי ביאליק, הגיעו לארה"ב לפני למעלה משנה. לאחר תקופה של מספר חודשים בלוס אנג'לס, השניים החליטו להעתיק את מקום מגוריהם ליוסטון שבטקסס.

בן זוגה של אירה הוא אזרח אמריקאי ואילו היא נכנסה לארצות הברית באמצעות ויזת תייר. הם נישאו כאן זמן לא רב לאחר הגעתם אך מכוון שעברו מספר ערים ולא היו "סגורים" על מקום הקבע בו יתגוררו, העדיפו להתחיל את הליך הניירת עבור אירה בעיר בה יבחרו, וזאת על מנת לא לגרור את תיק ההגירה ברחבי המדינה.

מחסום בסיארה בלנקה, טקסס. צילום: גוגל

הבחירה להמתין, הביאה למצב של 8 חודשי חריגה מעבר לחצי שנת השהייה שהותרה לה עם כניסתה לארה"ב. בני הזוג לא שיערו שההחלטה הזאת תגבה מהם מחיר יקר שישנה לחלוטין את מסלול הנסיעה, אותו החלו בסוף ספטמבר האחרון בכביש 10 לכיוון יוסטון.

"נכנסנו לטקסס, עברנו את אל פסו ואחרי שעה וחצי הגענו לאזור שנקרא סיארה בלנקה, שם נתקלנו במחסום צ'ק פוינט", משחזרת אירה את הרגעים הראשונים של החוויה הלא פשוטה שעברה. תחילה היא חשבה כי אולי מדובר במחסום אגרה למשאיות אבל מהר התברר לבני הזוג במה מדובר.

"שאלו אותנו אם אנחנו אזרחי ארה"ב. בעלי השיב בחיוב ואני עניתי שלא. אז שאלו אותי היכן נולדתי ואמרתי להם שבאוקראינה. בתגובה לכך, הם ביקשו ממני להציג דרכון. מכוון שלא נערכתי לזה, הוא לא היה בהישג יד אלא במזוודות בתא המטען של המכונית. במקום זאת הצגתי להם את תעודת הנישואין האמריקאית שלנו ורישיון הנהיגה הישראלי שלי והסברתי לו שזה מה שיש לי כרגע מולי".

לדבריה, התשובה הזאת לא סיפקה את שוטר ההגירה, "הוא תהה כיצד נכנסתי לארצות הברית ודרש לראות את הדרכון. כשקיבל אותו לידיו, ראה שאני נמצאת מעבר לזמן השהייה החוקי ולא עניין אותו שאני נשואה לאזרח. הוא עדכן אותי שתוך יממה אעמוד למשפט בגין מעמד ההגירה שלי ועצר אותי.

"מי יחשב שזה יגיע לשם"

הייתי בלחץ במשך כל הזמן הזה. נשארתי במעצר לילי במחסום. למחרת העבירו אותי לתא מעצר באל פאסו ועוד באותו ערב החזירו אותי לאזור בו נעצרתי במחסום למתקן הכליאה".

לאחר אותה יממה היא זכתה להפגש עם בעלה והשניים התייעצו עם עורך דין מקומי לגבי האפשרויות שעומדות בפניהם. לדבריה, תחושת אי ודאות קשה ליוותה אותה בכל ימי המעצר, כאשר היא מקבלת הבטחות שעוד מספר ימים תדע מה קורה אבל הזמן עובר ואין מענה.

"הייתי שם חודש שלם, בתוך מבנה ענק עם גג מיריעת בד, ביחד עם כמאה עצורות כשכולן כולל הסוהרות מדברות רק ספרדית. היו שם 5 חדרי שירותים ומקלחות בתנאי הייגינה מזעזעים כשנותנים לנו שעה ביום להתקלח. אין מים חמים או מיטה נורמלית, הכל נוראי, קפאנו מקור ולמרות שיש מזגן, הוא לא הופעל. תנאים מגעילים. ישנן 3 ארוחות ביום. הראשונה בחמש בבוקר, השנייה ב-12 והאחרונה בחמש בערב", היא מתארת את תקופת המעצר שעברה, כשלדבריה, הותר לה שלוש פעמים בלבד לצאת מהמבנה על מנת להסתובב בחוץ ולשאוף אוויר.

"ביחד עם כמאה עצורות כשכולן כולל הסוהרות מדברות רק ספרדית", מתקן מעצר למהגרים. אילוסטרציה

"הרבה בדידות. אין עם מי לדבר מאוד יקר להתקשר לבית. נראה לי שהוצאתי על זה יותר מ-700 דולר. פשוט הייתי חייבת לדבר עם המשפחה. עם בעלי נפגשתי בשבוע הראשון ואחר כך אמרתי לו שימשיך ליוסטון במקום סתם לבזבז זמן איתי כשאנחנו לא יודעים כמה זמן זה ימשך. הם מרשים ביקור פעם בשבוע. המשפחה כמובן נלחצה מאוד. מי יחשב שזה יגיע לשם", מוסיפה אירה, "תמיד אמרתי לעצמי, אוקיי הגירה יכולים לעצור אותי ל-24 שעות ולחקור אותי ובסוף משחררים או מגרשים אבל להגיע למצב שכזה ולתקופה שכזאת, בחיים לא האמנתי שכך זה יסתיים".

כעבור חודש בדיוק מיום מעצרה, הגיעה הבשורה לה ייחלה, "הייתי שם כל החגים ואיך שהסתיים סוכות, הודיעו לי שלמחרת יש לי משפט. די נלחצתי מההתרעה הקצרה כי לא היה לי מי שייצג אותי. למרבה המזל היה לי שופט ממש נחמד שהתחשב בזה שכבר התחלנו בתהליך הניירת במהלך הכליאה, ושיחרר אותי תמורת ערבות של 2,500 דולר".

מחסום נוסף ברחבי טקסס. טפלו במעמד ההגירה שלכם במקום להכנס לשאננות

למרות השחרור, מסע תלאותיה רחוק מלהסתיים, כל זאת בשל ההחלטה המוטעית בדיעבד להמתין עם תהליך ההגירה. "עכשיו, בעקבות המעצר, אני צריכה לעבור את כל התהליך לאשרת שהייה וגרין קארד דרך בתי משפט מה שיסרבל את כל התהליך. אני כבולה אליהם והדרכון ואף רישיון הנהיגה הישראלי שלי בידי רשויות ההגירה. אפילו סיגריות אני לא יכולה לקנות".

היא מספרת כי בעקבות פוסט שפרסמה בפייסבוק בנושא, היא שמעה על עוד ישראלים שנסעו לאחרונה מקליפורניה לטקסס, אשר גם כן עוכבו באותו המחסום בשל חריגה באשרת השהייה וכעת עצורים באל פאסו.