בית המשפט העליון של ארצות הברית התיר אמש לממשל בראשות הנשיא טראמפ לאכוף את המדיניות החדשה בכל הנוגע לפליטי המבקשים לקבל מעמד של מקלט מדיני בארצות הברית.

קרובי משפחה שחצו יחדיו את גדר הגבול הדרומי ביום שלישי והסגירו את עצמם לרשויות ההגירה (צילום: Getty Images)

כזכור, במהלך חודשי הקיץ דנו אנשי הממשל בנוגע להקשחת מדיניות ההגירה בכל ההיבטים, החל מהעלאת הסכום הנדרש לתשלום עבור ויזת השקעה וכלה בהחלטה להפריד משפחות שחוצות יחדיו את הגבול הדרומי.

במסגרת החלטה שאושרה היום, לרשויות ההגירה בארה"ב יתאפשר שלא לערוך שימוע לאדם שמבקש לקבל מקלט מדיני אם אותו פליט לא הגיש בקשה דומה למדינה אחרת לפני שעזב את מדינת המוצא שלו. דהיינו, מהגר שמגיע ממדינות מרכז אמריקה כגון הונדורס, גואטמלה ואל סלבדור לא יכול להגיש בקשה לקבלת המעמד אם הוא הגיש בקשה כזו למקסיקו (המדינה שבה הוא עובר כדי להגיע לארה"ב).

בית המשפט העליון של ארצות הברית (צילום: AP)

היות שבית המשפט העליון מורכב מתשעה שופטים, נדרש רוב של חמישה תומכים כדי שהמהלך יאושר, וכך בדיוק קרה. השופטות רות ביידר גינסבורג וסוניה סוטומאיור רשומות במסמכי בית המשפט כמתנגדות להחלטה, אך לא נמסרו פרטים נוספים לגבי יתר השופטים.

לטענת שתי השופטות הליברליות, בית המשפט העליון התערב בשלב מוקדם מדי בתהליך והיה צריך לאפשר למדיניות לעשות את דרכה בערכאות המשפטיות כנהוג. אך בממשל טענו כי "עלייה חסרת תקדים" בכמות המסתננים בגבול הדרומי גורמת לכך שהחלטת ביהמ"ש העליון צריכה להתקבל.

ראוי לציין כי רק אתמול טען מארק מורגן, המנהל בפועל של סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית (CBP), כי כמות המהגרים הלא-חוקיים שחוצים את הגבול נמצאת דווקא בירידה דרסטית: "מדובר בירידה של 56% בכמות המסתננים בשלושת החודשים האחרונים", הוא אמר במהלך מסיבת עיתונאים שכינס.

ככל הנראה, כאשר הממשל אומר כי ישנה "עלייה חסרת תקדים" הכוונה היא בכמות הבקשות לקבלת מעמד של מבקש מקלט. על פי ההערכות, בתי המשפט להגירה מתמודדים עם כ-436 אלף בקשות. נואל פרנסיסקו, פרקליט המדינה של ארצות הברית, התייחס לכמות הבקשות ואמר: "מעט מאוד בקשות מקבלות אישור, דבר שמעלה את השאלה האם מדובר באמת באנשים שמפחדים מרדיפה או אלימות, או שמא מדובר בהגירה כלכלית".

מימין: נואל פרנסיסקו, פרקליט המדינה; משמאל: שופטת ביהמ"ש הלעיון, סוניה סוטומאיור (צילום: ויקיקומונס)

זמן קצר לאחר חשיפת המדיניות בחודש יולי, בית המשפט הפדרלי בקליפורניה הורה שלא לאכוף את המדיניות ופסק כי היא מפרה את חוקי ההגירה הקיימים. משרד המשפטים לא ויתר ופנה אל בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים בסן פרנסיסקו, אך בו בזמן אנשי המשרד פנו לבית המשפט העליון במטרה לאפשר את קיום המדיניות עד לקביעה סופית של ביהמ"ש לערעורים.

כעת עולה השאלה האם המדיניות החדשה מפרה את החוק הבינלאומי, שכן מעמד של פליט מעוגן בחוק ומוכר ע"י רוב מדינות העולם. שתי שופטות ביהמ"ש העליון, גינסבורג וסוטומאיור, ציינו בדעת המתנגדים שעליו הן חתומות שהמדיניות עצמה מפריעה להם, אך גם האופן שבו הממשל מבקש ליישם אותה.

"המדיניות החדשה תבטל נוהל שקיים בארה"ב מזה שנים רבות: הענקת הגנה לנרדפים. למרות שהמדינה פתחה את דלתותיה בפני מהגרים במשך מאות שנים ולמרות הסכנות הקיימות עבור מבקשי המקלט, הממשל מבקש ליישם את המדיניות מבלי לפרסם זאת ברבים ומבלי לקבל משוב מהציבור האמריקאי, דבר שבדרך כלל נדרש בחוק".

הנשיא טראמפ הגיב להחלטת בית המשפט העליון באופן מתומצת ולא אופייני: "ניצחון אדיר לבית המשפט העליון בנושא הפליטים", הוא צייץ.

מהגרים נוספים מסגירים את עצמם לרשויות ההגירה לאחר חציית הגבול הדרומי (צילום: AP)