אתמול (שבת) החל משרד החוץ האמריקאי ליישם את דרישתו שכל המבקשים לקבל ויזת כניסה לארצות הברית יגישו את כינויי המדיה החברתית שלהם, כתובות אימייל ומספרי טלפון קודמים כחלק מתהליך הבקשה. הדרישה החדשה, העשויה להשפיע על עד 15 מיליון מטיילים לארה"ב, היא חלק מהרחבה משמעותית של תהליך סינון מוגבר תחת ממשל טראמפ.

רוצים? ספרו מי אתם... גם ברשת

על פי דיווח סוכנות הידיעות AP, על אף שההצעה הועלתה לראשונה במרץ אשתקד, היא מיושמת רק כעת לאחר שמשרד החוץ עדכן את טופס הבקשה לכלול את המידע המבוקש. "ביטחון לאומי הוא במקום הראשון בסדר העדיפויות שלנו בשקילת בקשות לוויזה, וכל מטייל ומהגר בפוטנציה לארה"ב עוברים סינון ביטחוני נרחב", נאמר בהודעת משרד החוץ. "אנו עובדים ללא הרף למצוא מנגנונים שישפרו את תהליך הסינון שלנו כדי להגן על אזרחי ארה"ב, תוך כדי תמיכה בתיירות לגיטימית לארה"ב.".

בעבר נדרש מידע הסינון המוגבר הזה - אימיילים וטלפונים קודמים וכינויי מדיה חברתית - נדרשו רק עבור מבקשי ויזה שסומנו לבדיקה מיוחדת - במיוחד אנשים שטיילו באזורים בעלי פעילות טרור רבה. כ-65 אלף מבקשים נפלו בקטגוריה זו אשתקד, על פי בדיקת AP.

כשמשרד החוץ הגיש לראשונה הודעה על השינוי, הוא העריך כי 710 אלף בקשות לוויזת הגירה ו-14 מיליון בקשות לוויזות למטרות אחרות, כולל למטרות עסקים ולימודים, יושפעו מן המהלך. השאלות החדשות על הטופס מציינות פלטפורמות מדיה חברתית ודורשות מן המבקשים לספק כל שמות משתמש שבהם השתמשו באתרים האלה בחמש השנים האחרונות. הטופס גם דורש את כל מספרי הטלפון וחשבונות האימייל בהם השתמשו המבקשים במשך תקופה זהה, יחד עם מעמד הנסיעה והגירוש הבינלאומיים שלהם והאם בני משפחתם היו מעורבים אי פעם בפעילויות טרור.

נאנוטכנולוגיה - התחום הגדול הבא. פריצת הדרך עשויה בהחלט לבוא ממהגר - שיחליט ללכת למקום שמחטט לו פחות בחיים ובכללי פחות עוין זרים (צילום: RDMag)

מכשולים חדשים אלה להגירה ולתיירות מגיעה בזמן בו התחרות על עובדים בעלי כישורים ומיומנויות גבוהים נמצאת בשיא של כל הזמנים. ועל פי מידע מטעם ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), ארה"ב כבר אינה היעד #1 לעובדים עתירי כישורים או ליזמים. יותר ויותר, מהגרים פונים למקומות כמו קנדה, נורבגיה, שווייץ, גרמניה, אוסטרליה וניו זילנד כיעד להתחלת חיים חדשים וייסוד עסקים או מציאת עבודה.

בכתבה נרחבת בנושא "המלחמה הקרה" החדשה, בחן האקונומיסט גם את הזווית הזו וטען כי בשורה התחתונה, מדובר במדיניות תבוסתנית, מעין "גול עצמי" עבור ארה"ב. בשעה שהיא מתחרה עם סין על הבכורה בשדות הטכנולוגיה של העתיד - בינה מלאכותית, מיחשוב קוואנטי, נאנו-טק ועוד - ארה"ב צריכה להקל על הכישרונות הגדולים בעולם לבוא ולעבוד בה, ולא להרתיע אותם בחטטנות יתר, ביחס של ביטול כלפי מדע שלא מתאים למדיניות של הממשל, ובניסיונות חוזרים ונשנים לקצץ בתקציבי המדע (שלמרבה המזל נחסמו בידי הקונגרס)