החללית הישראלית "בראשית" נכנסה היום (חמישי) בהצלחה למסלול סביב הירח, בצעד האחרון והקריטי שלה לפני נחיתה על הלוויין של כדור הארץ. בכך הופכת ישראל למדינה השביעית שהכניסה בהצלחה חללית למסלול הלבנה.

התמונה המפורסמת ביותר של "בראשית", שתיעדה את אוסטרליה ודרום האוקיינוס ההודי (צילום: SpaceIL)

תשואות ומחיאות כפיים קידמו את הידיעה בחדר הבקרה של בראשית במטה של SpaceIL ביהוד, לאחר שהחללית ניתקה את עצמה ממשיכת כדור הארץ ונכנסה לזו של הירח. מנועו של רכב החלל הלא-מאויש הובער למשך שש דקות, והחללית הפחיתה את מהירותה מ-8,500 קמ"ש ל-7,000 קמ"ש, בכדי להתאים את עצמה למהירות של הירח עצמו.

אור לגויים (צילום אילוסטרציה: האגודה הישראלית לאסטרונומיה)

התמרון, השביעי שביצע רכב החלל מאז שוגר לפני כחמישה שבועות, בוצע תוך תקשורת מלאה בין חדר הבקרה לחללית, והוא שודר לייב ברשתות החברתיות. הנחתת צפויה לגעת בפני הלבנה בערב ה-11 באפריל, בחלקו הצפון-מזרחי של ים השלווה, אזור שטוח יחסית על פני הירח. מספר תמרונים קטנים יותר צפויים להתבצע בשבוע שנותר.

בראשית שוגרה מקייפ קנאברל שבפלורידה, על כן שיגור של חברת SpaceX ורקטת פלקון 9, כמטען משני לצד שני לוויינים שהועלו למסלול סביב כדור הארץ. עד כה עברה החללית הישראלית למעלה מ-3.4 מיליון מייל בהקפות גדלות והולכות של כדור הארץ, והיא צפויה לעבור עוד מיליון מייל בטרם תנחת על הירח.

המוחות המבריקים שהביאו להישג, ברגע של נחת בשידור חי (צילום: אלירן אביטל)

לאחר שתשלים (בלי נאחס, חלילה) את נחיתת על שכנתנו הקרובה ביותר, היא תצלם את אתר הנחיתה ובנוסף גם "סלפי" כדי להוכיח שישראל נחתה על הירח. היא גם תבצע מדידות של השדה המגנטי של הירח כחלק ממחקר בשיתוף מכון ויצמן למדע.

הנחתת תשאיר על פני הירח קפסולת זמן הכוללת מאגר מידע של מאות קבצים דיגיטליים, מפרטים על עמותת SpaceIL, רכב החלל והצוות שהטיס אותו, עד סמלים לאומיים, תרבותיים וחומרים שנאספו מן הציבור הרחב במשך שנות תכנון המבצע. בראשית אינה צפויה לשוב לכדור הארץ.