הדמוקרטים מכוונים לשמיים - האם הם "מובילים עם הסנטר"?

להוריד את גדרות הגבול. לשלם פיצויים לצאצאי העבדים. לשדרג לתקן מודרני כל בניין באמריקה. להטיל מסים על נכסי העשירים ביותר - ולדחוס לבית המשפט העליון ארבעה חברים חדשים (החוקה אינה קובעת את מספר החברים בערכאה השיפוטית העליונה. חוק משנת 1869 העמיד את המספר על תשעה, ורוב פשוט בשני בתי הקונגרס יכול לעדכן את המספר. הנשיא רוזוולט ניסה את התרגיל בשנות ה-30, אולם נחסם בסנאט).

אול אין או יו'ר אאוט? קורי בוקר, קמאלה האריס ואליזבת' וורן הולכים על רעיונות שאפתניים. הבוחרים יחליטו - תחילה בפריימריז, ואחרי זה בדבר האמיתי (צילום: קורי בוקר)

התמודדים הטריים על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ב-2020 הולכים על גדול בשבועות האחרונים באימוץ, או לפחות שקילה חיובית של רשימת יוזמות חקיקה מסחררת - רעיונות שבעבר נדחו במפורש או סתם זכו להתעלמות מצד נושאי הדגל הקודמים של המפלגה.

בחודשים הראשונים של המירוץ למועמדות, תוכניות גדולות ורעיונות נועזים הוכיחו את עצמם עד כה כמושכים יותר מאשר פרגמטיות וזהירות, על אף שהמתמודדים הקפידו להימנע מהתחייבות לכל פרטי החקיקה המוצעת תחת הכותרת "ניו דיל ירוק" או בנוגע לשינוי מבנה בית המשפט העליון העומד בעינו זה 150 שנה.

מה שחשוב, אומרים המתמודדים עצמם, הוא להפגין יעדים שאפתניים ואומץ-לב פוליטי. והם עושים כל שביכולתם, בכל יום בנתיבי הקמפיין, כדי להוכיח שהם ראויים לתואר "מועמד בעל חזון". כך אמר לדוגמא קורי בוקר לבוחרים באיווה בביקורו הראשון במארחת "משחק הפתיחה" של עונת הפריימריז. "הו, זה לא פרקטי, הו, זה יקר, הו, זה ככה וככה", התריס בוקר כשנשאל על התוכניות השאפתניות של דמוקרטים בקונגרס למלחמה בשינוי האקלים. "אילו התייחסנו תמיד לחלומות שלנו כך, לעולם לא היינו מגיעים לירח".

עוד לא סגרה חודשיים כמחוקקת אבל כבר מכתיבה את הטון עם הניו דיל הירוק. אלכסנדריה אוקאסיו קורטז (צילום: יח"צ)

אז בוקר מדבר על הסביבה. קמאלה האריס לעומתו היא המתמודדת הרצינית הראשונה למועמדות שמדברת במפורש על האפשרות שתתמוך בהענקת פיצויים לצאצאי עבדים שחורים בארה"ב לצורך "השקעה אמיתית בקהילות השחורות באמריקה".

גם אליזבת' וורן הביעה תמיכה ב"תמריצים כלכליים" שיתקנו את עוולות העבדות, והמצע שלה הוא המרחיק-לכת מכולם בנושא מיסוי העשירים ורגולציה של וול סטריט (למעט כמובן ברני סאנדרס). בנושא הרחבת בית המשפט העליון, הראשון להתבטא היה הלהיט האלמוני-עד-כה, ראש עיריית סאות' בנד שבאינדיאנה, פיט בוטג'ג'. "לא בחנתי את העניין לעומק עדיין, אבל עכשיו הזמן לבחון רעיונות נועזים".

סקר שנערך לאחרונה בקרב מצביעים דמוקרטיים בניו המפשייר - המדינה הראשונה שתערוך פריימריז ולא "ועידות הצבעה" כמו באיווה - העלה כי שמונה מכל עשרה תומכים ברעיונות כלליים כמו "דיל חדש ירוק", "מדיקייר לכולם" ו"השבת הרגולציה על וול סטריט".

ממצבים את עצמם ככתובת לחובבי המתינות והפרגמטיות. איימי קלובושר מתלוצצת עם שרוד בראון (צילום: זימביו)

אולם אנשים בעלי ניסיון עצום במרוצים פוליטיים ארציים וניצחון בהם מהצד הדמוקרטי קוראים לזהירות, ומתריעים כי מי שיכבול את עצמו לאמירות מרחיקות לכת מדי ימצא את עצמו בצרות בבחירות הכלליות. "יש מונח באיגרוף, להוביל עם הסנטר. זה לא רעיון טוב. מתמודדים צריכים להיות מודעים לכך שכל דבר שהם אומרים עכשיו ילווה אותם בכלליות", אומר ג'יימס קארוויל "הקוסם מלואיזיאנה" שסייע לביל קלינטון לזכות בשתי כהונות בבתי הלבן וכתב רבי מכר על אופן הכנת הנקניק הפוליטי.

ברוח זו, ישנם בשדה הדמוקרטי מתמודדים - מוכרזים, צפויים ואפשריים - המבקשים למצב את עצמם דווקא כקול הפרגמטי בבחירות האלה. בין אלה ניתן למנות את ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מיליארדר המידע העסקי מייק בלומברג, את הסנאטור שרוד בראון מאוהיו ואת הסנאטורית איימי קלובושר ממינסוטה, שסירבו לאמץ את הקריאות לביטוח בריאות ממלכתי ("משלם יחיד"), אשר יחליף עבור רוב האמריקאים את חברות הביטוח הפרטיות.

רעיון רדיקלי אחד שכבר מתחיל לרדת מהפרק הוא הורדת גדרות הגבול הקיימות (כזכור, מהחומה של טראמפ עדיין לא הושלם מטר בודד). מספר מתמודדים (ובוחני-התמודדות, ביניהם בטו או'רורק והסנאטורית קירסטן גיליברנד) הביעו בכך תמיכה מעורפלת או לפחות סירבו לדחות את הרעיון על הסף, בכדי להתחבב על המצביעים השמאליים ביותר, אולם בימים האחרונים החלו, איך אומרים, לשפר עמדות חזרה לעמדה הדמוקרטית הקלאסית - מה שכבר יש, ומה שסוכנויות הגנת הגבול השונות באמת מבקשות, לגיטימי כמו כל מתקן גבול בעולם; מתנגדים רק לחומה החדשה, ההרסנית לסביבה והבלתי אפשרית טכנית לדעת רבים, עליה מתעקש הנשיא טראמפ.