פייסבוק ניצלה מידע שנאסף ממשתמשיה כדי להיטיב עם אפליקציות מסוימות ולפגוע באחרות שראתה בהן איום, כך עולה ממסמכים סודיים של החברה שנחשפו על ידי ועדה של הפרלמנט הבריטי שמונתה לבחון מנגנוני הטעיה באינטרנט בעקבות פרשת "קיימברידג' אנליטקה". המסמכים כללו תכתובות פנימיות בין בכירי פייסבוק ונחשף בהם כי יו"ר ומנכ"ל החברה מארק צוקרברג היה שותף בעצמו להחלטות בנוגע להתמודדות עם אפליקציות ואתרים אחרים.

היה מעורב אישית בהחלטות. מארק צוקרברג (צילום: GettyImages)

המסמכים מתייחסים לפעילות החברה בין השנים 2012-2015, תקופה של גדילה מואצת במספר משתמשי פייסבוק והעברת מוקד העיסוק מהאתר של מחשבי השולחן לאפליקציית פייסבוק לטלפונים חכמים. בתקופה זו נערכו לדיונים והתלבטויות רבים כיצד לנהוג במידע שנאסף מאותם משתמשים. מחבילת 250 המסמכים שנחשפו היום עולה שבכירי פייסבוק התייחסו למידע של הגולשים כמטבע עובר לסוחר, בו ניתן "לשלם" לאתרים שהחברה חפצה ביקרם ו "לקנוס" אתרים שחששה מהתחרות שהם עלולים להציב לה.

כך לדוגמה התייחסו אנשי פייסבוק לאפליקציית הוידיאו Vine, שאפשרה למשתמשי טוויטר לצלם ולהעלות סרטונים קצרצרים. בחברה החליטו שלא לאפשר לטוויטר גישה לנתוני פייסבוק באופן שמנע ממשתמשים להזמין את חברי הפייסבוק שלהם להצטרף לאפליקציה החדשה. ביום השקת האפליקציה החדשה של טוויטר ב-2013 כתב סגן נשיא פייסבוק ג'סטין אוסופסקי לצוקרברג וגורמים נוספים: "טוויטר השיקה היום את Vine, שמאפשרת לך לצלם קטעי וידיאו קצרצרים רבים ולהכין מהם וידיאו אחד של שש שניות. אלא אם מישהו מתנגד, אנחנו נכבה היום את גישת האפליקציה לחברים. הכנו גם תגובת יחסי ציבור".

צוקרברג הגיב: "כן, לך על זה". Vine הפסיקה את פעילותה ב-2017.

מנגד, חברות שפייסבוק ראתה כשותפות בעלות ערך זכו לקבל גישה לנתוני הגולשים. כך לדוגמה Airbnb, נטפליקס ואפליקציית הנסיעות השיתופיות Lyft הועברה ל "רשימה הלבנה" של פייסבוק, בה הופיעו חברות שנהנו מגישה לנתוני המשתמשים. המשותף לחברות אלה הוא שהן לא מתחרות בפייסבוק כפלטפורמה להעלאת תוכן גולשים ולכן הן לא נתפסו כאיום שיש למדר. מהמסמכים שנחשפו אתמול לא ברור אם ומה נתנו חברות אלה לפייסבוק בתמורה לגישה לנתוני משתמשיה.

האם נתנה משהו בתמורה למידע על גולשי פייסבוק? Airbnb

פייסבוק ניסתה להלחם בהחלטת ועדת הפרלמנט לחשוף את המסמכים, שנהנים בארצות הברית מחיסיון משפטי במסגרת תביעה שמתנהלת בבית משפט בקליפורניה. בהצהרה שמסרה היום פייסבוק בתגובה למסמכים נטען שהמסמכים שפורסמו נבחרו בקפידה כדי להביך את החברה כחלק מתביעה "חסרת בסיס". לדברי פייסבוק, "כמו כל עסק, היו לנו הרבה דיונים פנימיים על הדרכים השונות שבהן אנחנו יכולים לקיים מודל עסקי יציב לפלטפורמה שלנו. אבל העובדות ברורות: מעולם לא מכרנו מידע של אנשים".