הושג בשעה טובה הסכם לברקזיט - על תנאי

צוותי המו"מ של בריטניה והאיחוד האירופי הסכימו על טיוטת הסכם לעזיבת בריטניה את האיחוד, המכונה 'ברקזיט'. כך הודיע משרדה של ר"מ בריטניה, תרזה מיי, למעלה משנתיים אחרי שאזרחי הממלכה המאוחדת הצביעו במשאל עם שנוי במחלוקת לעזוב את הגוש האירופי.

 

מיי והאיחוד רוצים לגמור את זה יפה. הקיצונים במפלגתה קוראים לזה רגע של חולשה (אילוסטרציה: Shutterstock.com)

 

בשעה זו נועדת מיי עם שרי ממשלתה בזה אחר זה, בניסיון לשכנעם לתמוך בהסכם שהשיגה, בעמל רב ומו"מ קדחתני לאורך חודשים ארוכים. דובר מעון ר"מ בריטניה מסר כי הממשלה תתכנס מחר בשעה 2 אחר הצהריים, שעון מקומי (תשע בבוקר, שעון החוף המזרחי) בכדי לדון בהסכם בן מאות העמודים שהושג בין צוותי המו"מ בבריסל ולהחליט על הצעדים הבאים.

מנהיגותה הרעועה של מיי תלויה בהשגת הסכם ברקזיט. אשתקד הכריזה מיי על בחירות מוקדמות מתוך אמונה שתגדיל את כוחה בפרלמנט וסמכותה האישית תתחזק בעקבות כך. בפועל קרה ההיפך - מפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין כמעט השתוותה בכוחה לשמרנים של מיי, שתלויה כעת בקולות מפלגת הדמוקרטים הצפון-אירית (DUP) השמרנית.

 

תרקוד משמחה אחרי ההצבעה בממשלה מחר? תרזה מיי (צילום: BBC)

 

השגת הסכמה של הממשלה תהיה רק הצעד הראשון. את ההסכם יהיה צורך להעביר גם בפרלמנט, שגם מהצד של השמרנים מלא באנשים שישמחו לחבל בתהליך, משום שהוא כרוך לטעמם בפשרות רבות מדי מול האיחוד האירופי, שבעיניהם "משליטות את חוקי האיחוד על אזרחי בריטניה". הבולט מבין אלה הוא שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון, שכינה את ההסכם המתגבש "לא דמוקרטי" והצהיר שיצביע נגדו.

מספר בכירים באיחוד האירופי קראו להתייחס בזהירות לדיווחים, ואמרו כי עדיין יש פרטים שלא הוסכמו. דיפלומט אירופי אחד, אשר שוחח בעילום שם עם CNN, תיאר את מצב הרוח כ"תקופת המתנה". לדבריו, "המדינות החברות באיחוד טרם ראו את הטיוטא. זה ברמה הטכנית. יש לנו מושג על הפרמטרים העיקריים, מעבר אחורי שכולל איגוד מכס עבורבריטניה, ויישור רגולטורי לצפון אירלנד. אולם המדינות החברות טרם ראו את הטקסט בשלב זה". שגרירי 27 החברות באיחוד יתכנסו בבריסל במקביל לישיבת הממשלה הבריטית.

 

לא מקובל עליו. בוריס ג'ונסון (צילום: CNN)

 

ההסכם מפרט את תנאי הגירושין בין בריטניה לאיחוד לאחר 45 שנות חברות של הממלכה המאוחדת בארגון הרב-לאומי. אבן הנגף העיקרית בשיחות היתה עניין הגבול בין הרפובליקה של אירלנד, שהיא חברה באיחוד, לצפון אירלנד, שהיא חלק מבריטניה. שני הצדדים רצו להימנע מ"גבול קשה" (שהיה מאיין את הסכם השלום בצפון אירלנד, שתלוי בכך שהקתולים שהיו שמחים להתאחד עם אירלנד החופשית ירגישו את הנתק מדבלין כמה שפחות), אולם לא הצליחו להסכים על התנאים המדויקים להסדרי הגבול בין הישויות.

חסידי הברקזיט הקשה, כאמור, סבורים שמיי כובלת את בריטניה לרגולציה של האיחוד- שהיתה בעצם העילה לברקזיט מלכתחילה. אלא שאירופה היא שותפת הסחר העיקרית של בריטניה, בפער עצום, ומיי חייבת להשיג תנאי סחר מועדפים על אלה של "סתם עוד מדינה בעולם" אם ברצונה למנוע משבר כלכלי בקנה מידה מחריד בארצה. היא מכחישה שההסכם מאלץ את בריטניה להתפשר על חוקיה, גבולותיה או המטבע שלה. "ההסכם חייב להבטיח את היכולת שלנו לחתום על עסקאות חדשות ברחבי העולם", אמרה.