תחילה היה זה תחליף למצעד הצבאי המפואר שהוא רצה לערוך בוושינגטון הבירה. לאחר מכן זה הפך למחווה של מדינאי כדי להדגיש את המשך קיומה של ברית שהוא פעל בעיקר לערער. לאחר התבוסה בבחירות אמצע הכהונה, היתה זו הזדמנות להיערך מחדש למחצית השנייה של כהונתו.
מנהיגי העולם צועדים יחד במפגן אחדות לזכר תום מלחמה"ע ה-1. נשיא ארה"ב החליט להגיע בנפרד (צילום: לודוביק מארין, AFP)
אולם עד שהנשיא טראמפ עזב את נמל התעופה אורלי, 44 שעות לאחר שנחת בבירת צרפת, הסיבות לנסיעתו לפריס היטשטשו ברובן. הנסיעה לא חיזקה את הברית הטרנס-אטלנטית אלא הבליטה את סדריה. קרוב לארבעת אלפים מייל שהציב הנשיא בין עצמו לוושינגטון הבירה לא שינו את התחממות המשבר הפוליטי המתרגש על ראשו.
וזה אפילו לא היה מחזה מפואר כמו תהלוכת הכוחות וכלי המשחית שטראמם רצה במקור, לפני יותר משנה, לראות צועדת במורד שדרות פנסילבניה באותו תאריך. כשהשתתף במצעד יום הבסטיליה בהזמנת נשיא צרפת עמנואל מקרון, טראמפ הסתנוור מן החיילים, הטנקים ומטוסי הקרב שצבעו את שמי עיר האורות בצבעי הדגל הצרפתי - ומיד הודיע לבכירי משרד ההגנה כי ברצונו לערוך מצעד דומה בוושינגטון.
הבכירים נחפזו להכין תוכנית מקדמית למצעד שייערך ביום יוצאי הצבא, ה-11 בנובמבר. אולם כשנוכחו שהעלות למצעד של טראמפ מגרדת את קו 100 מיליון הדולרים, הבינו בכירי הפנטגון שצריך תוכנית חלופית שתרצה את תאוות המפגנים הפומביים של הנשיא בעודם משכנעים אותו שמצעד צבאי כפי שדמיין יהיה יקר מדי.
עשה לטראמפ תיאבון. מצעד יום הבסטיליה 2017 (צילום: AFP)
בסופו של דבר שכנעו אותו שעשרות מנהיגים עולמיים יהיו בפריס לאזכרה, ושגם הוא צריך להיות שם. אולם האירוע כבד הראש וחמור הסבר היה חף כמעט לחלוטין מרהב צבאי, ורחובותיה הרטובים של פריס היו כמעט ריקים בעת שהתהלוכה יצאה לדרכה אתמול.
יום קודם התרוקן ביקורו של הנשיא מתוכן, כאשר הוחלט ברגע האחרון שהוא לא יגיע לאזכרה ללוחמי הנחתים בבית הקברות הצבאי באיין מארן, סמוך ליער בלו. שם בלמו הנחתים את הכוחות הקיסריים הגרמניים שניסו להבקיע דרך לפריס ב-1917, זמן קצר לאחר כניסת ארה"ב למלחמה. ראש סגל הבית הלבן ג'ון קלי ייצג את הבית הלבן בחברת נשיא צרפת ועשרות ראשי מדינה אחרים במקום הנשיא, בטקס שנערך ביום השנה ה-243 לייסוד חיל הנחתים ב-1775.
השתתפותו של טראמפ בטקס בוטלה בשל גשם ועננים נמוכים, שהפכו את הטיסה במסוק הנשיאותי מארין 1 ללא-בטוחה - על פי החלטה שהנשיא אינו שותף לה. עם זאת, רבים פקפקו בסיבה שניתנה להחלטה שלא להגיע למקום בשיירת רכב - התחשבות ברשויות המקומיות הצרפתיות שבדרך, שיסבלו עומסי תנועה בשל בשיירה בת עשרות כלי הרכב. הרושם היה שלא היתה לאנשי צוותו של הנשיא תוכנית הגעה חלופית מוכנה (הביטול הגיע בשלב די מוקדם, ומזג האוויר התבהר עד שהחל הטקס), והנשיא לא הביע כל צער על החמצת טקס הזיכרון לגיבורים אמריקאים.
ראש הסגל ג'ון קלי חולק כבוד לחללי המארינס - בלי להירטב (צילום: ABC)
הנשיא צייץ אתמול בערב כי בילה את השעות שבהן היה אמור להיות בטקס הזיכרון ב"פגישות ושיחות מועילות לארץ שלנו", אולם עיון בפיד הטוויטר שלו מוביל למסקנה כי עיקר תשומת לבו היתה נתונה למצב הפוליטי בבית.
במהלך כמעט יומיים בבירת הצרפתית חזר הנשיא והאשים את ראשי מערכות ניהול הבחירות בשתי מדינות (הנשלטות בידי רפובליקנים - אריזונה ופלורידה) בהטיית התוצאות במירוצים לסנאט, חזר על טענתו כי אינו מכיר אישית את האדם אותו מינה (כנראה באופן בלתי חוקי) לתובע הכללי בפועל, ואיים לקצץ בסיוע הפדרלי לקליפורניה בעודו מאשים כי שריפות הבר הקטלניות בשטחה הן תוצאה של "ניהול יערות כושל" כביכול (רק שריפת הקאמפ בצפון המדינה קשורה ליערות, רוב היערות בקליפורניה נמצאים תחת ניהול פדרלי ופחות מ-15% מהם תחת ניהול המדינה).
בכירי הבית הלבן היו בטוחים אתמול בבוקר כי הביקורות הללו יישכחו לאחר הופעתו של הנשיא בבית הקברות ואנדרטת הזיכרון בסורן, שם קבורים למעלה מ-1,500 חללים אמריקאים ממלחמת העולם הראשונה. דבריו של טראמפ שם, הבטיחו עוזריו, יהיו גולת הכותרת של המסע. אולם למעט בדיחה בעלת הצלחה חלקית בלבד בנאום מאופק בן 10 דקות, לתהודה הגדולה יותר זכו דווקא דברים שהופנו בעקיפין כלפי הנשיא - אם גם היישר בפניו.
לאומנות היא בגידה בפטריוטיות, אומר נשיא צרפת, בעוד נשיא ארה"ב מקשיב בפנים קפואות (צילום: רויטרס)
מוקדם יותר שוב שינה הנשיא ברגע האחרון את תוכניות המסע שלו, ובחר להגיע ישירות לקשת הניצחון ולא להתכנס עם יתר המנהיגים בחזית ארמון האליזה. המנהיגים האחרים צעדו יחד במורד שדרת שאנז אליזה המפורסמת, מטריות בידיהם פרושות מעל ראשיהם, וטראמפ - מבחירתו שלו - נשאר מחוץ לתמונה.
בנאומו פנה לקבוצה של יוצאי צבא אמריקאים ואמר "נראה שמאד נוח לכם שם תחת המחסה בזמן שאנחנו נספגים פה. אתם אנשים חכמים מאד". אולם את הכותרות האמיתיות משך דווקא נאומו של המארח, נשיא צרפת עמנואל מקרון.
"פטריוטיות היא היפוכה הגמור של הלאומנות", הבהיר נשיא צרפת, בעוד אורחו האמריקאי - לאומן מוצהר - יושב היישר מולו בפנים קפואות. "לאומנות היא בגידה בפטריוטיות. כשאנו אומרים 'האינטרסים שלנו תחילה, למי אכפת מהאחרים?' אנחנו מוחקים את היקר מכל לאומה, את מה שנותן לה חיים, את מה שהופך אותה לגדולה - ערכיה המוסריים". מקרון המשיך והזהיר כי "השדים העתיקים" עלו שוב אל פני השטח, והצהיר כי "כניעה לקסם שבנסיגה, הסתגרות, אלימות ושליטה תהיה טעות קשה, שההיסטוריה תאשים בה את מנהיגי העולם הנוכחיים.
