כל מי שמראיין בוחרים פוטנציאליים בבחירות הכלליות במקסיקו, שנערכות היום, שומע דבר אחד, שאמור להדאיג מאד את הממסד בשכנה של ארה"ב מדרום - "המדינה בכיוון הלא-נכון מכל הבחינות. כולם אותו דבר... כולם מושחתים... לאף אחד לא אכפת... חוץ מ"אמלו", הפופליסט השמאלי שמגיע ליום הקלפי עם יתרון דו-ספרתי בכל הסקרים.
הוכיח יכולת בניהול מערכות גדולות ודאגה למגזרים שונים. אנדרס מנואל לופז אוברדור (צילום: לנין מורנו, ויקיפדיה)
"אמלו" הוא אנדרס מנואל לופז אוברדור, לשעבר ראש עיריית מקסיקו סיטי, שהתמתן במידה ניכרת מאז התמודד לראשונה על הנהגת ארץ האצטקים ב-2006, אבל עדיין זורע פחד בלב יריביו, אותם הוא מכנה מושחתים וגנבים, ומאיים לשלול את הפנסיות שלהם אם ייבחר (לא בטוח שתהיה לו הסמכות לכך, בכפוף לתוצאות הבחירות לשני בתי המחוקקים שייערכו במקביל, אבל זה נשמע חזק).
יש המכנים את לופז בן ה-64 "טראמפ המקסיקני", בשל סגנונו הנפיץ והשתלחויותיו בפחות או יותר כל מי שאינו הוא עצמו, אבל ההבדלים גדולים: בתור התחלה, "אמלו" בא מן השמאל. דבר שני, הוא לא מיליונר ולא בן מיליונר, אלא יליד מחוז טבסקו הנידח שטיפס במעלה השירות הציבורי. במחוז הולדתו ולאחר מכן ב"מחוז הפדרלי" (מונח מקביל למעמד המיוחד של וושינגטון הבירה).
בתור המשך, הוא לא מתמודד על המשרה הרמה ביותר בארצו ללא כל ניסיון פוליטי או ביצועי: מאחוריו עבר עשיר בממשל המחוזי של טבסקו וכראש בירת האומה, שם ביצע שינויים מרשימים שהיטיבו הן עם העניים (קצבאות לקשישים ואמהות חד-הוריות) והן עם מעמד הביניים (מיזמי תשתיות גדולים, כבישים עיליים שהקלו מעט את הפקקים האימתניים של העיר ועוד). הוא גם צבר אהדה באורחות חייו הצנועים ונהג להתנייד ברחבי בירת מקסיקו העצומה והדחוסה במכונית ניסן פשוטה ולא חדשה. כל זה הספיק לו כדי לפרוש עם 84% תמיכה כדי להתמודד על הנשיאות ב-2006.
אם הבחירות היו נערכות רק במחוז הפדרלי - "אמלו" כבר מזמן היה נשיא (צילום: לונלי פלאנט)
הוא הפסיד אז בקרב צמוד (שגרר האשמות חריפות בזיופים ומאבק של שבעה חודשים בטרם קיבל את הדין) ושוב ב-2012, ולמד כמה לקחים. הוא מיתן כאמור את הרטוריקה, שגררה השוואות מפחידות בינו לבין הוגו צ'אווז, נשיא ונצואלה המנוח שהשאיר הריסות מדממות מכלכלת מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם - אם כי הוא עדיין לא שולל את פתיחת חוזי הנפט עם החברות הזרות, שחוגגות על משאבי הטבע של מקסיקו. הוא כרת ברית של פופוליסטים עם מפלגת מרכז-ימין שרצה גם היא על מצע של מיגור השחיתות. "אמלו" גם חושב מחוץ לקופסא בעניין המלחמה הבלתי נגמרת בסמים. אמנם הוא אינו מציע הפסקה גמורה שלה, אולם כן חושב למשל על חנינות למעורבים בשרשרת הסם בדרג נמוך. ראשי הקרטלים, לעומת זאת,יישארו על הכוונת.
שלא כמו טראמפ, אוברדור הוא תומך נלהב של נאפט"א, הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, המאפשר למקסיקו למכור את מרכולתה ברחבי ארה"ב וקנדה ללא מכסים. הוא גם לא מתכוון לסייע לנשיא ארה"ב בנושא מרכזי אחר, ההגירה. טראמפ נוהג לזעום על כך שמקסיקו אינה עושה דבר כדי לעצור את ההגירה הבלתי חוקית מתחומה - הן של מהגרים ממרכז אמריקה והן מקרב אוכלוסייתה-שלה. אוברדור אינו מתנצל: "לא נעשה לאף אחד אחר את העבודה השחורה". אמלו לא רוצה "לשבור את הכלים" ביחסים עם שכנותיו, אבל הוא כן רוצה יחס יותר מכובד לארצו.
הפעם נראה שטקטיקות ההפחדה לא עובדות ושכמו בשכנה מצפון לפני שנה וחצי, המוני העם במקסיקו מוכנים ל"משהו שונה לגמרי". האם הסקרים יתממשו גם לאחר יומיים בהם על פי חוק לא מגישים אלכוהול ברחבי המדינה, והאם "אמלו" של נתיב הקמפיין יהיה דומה לסניור פרזידנטה אנדרס מנואל לופז אוברדור לאחר שיתיישב בכיסא הנוח ויראה מכאן דברים שלא רואים משם? קלישאה-קלישאה, אבל רק ימים יגידו. הניסיון אומר שדווקא יש מצב.
