ההכרזה הדרמטית, מהמהלכים הרחבים ביותר מסוגם בהיסטוריה האמריקנית, מסיימת למעשה את המאבק שניהל ניוסום נגד עונש המוות לאורך שמונה שנות כהונתו. אולם היא גם פותחת מלחמה משפטית ופוליטית חדשה, שבה ניצבים זה מול זה ארגוני זכויות אדם, תובעים, פוליטיקאים ומשפחות של קורבנות רצח.
במכתב פתוח לתושבי קליפורניה הסביר ניוסום כי הגיע למסקנה שאין למדינה זכות מוסרית להוציא אנשים להורג, גם כאשר מדובר בפושעים שביצעו מעשים מחרידים. לדבריו, מערכת משפט שאינה חסינה מטעויות אינה יכולה לקבל החלטה בלתי הפיכה של נטילת חיים.
"אני נוקט את הצעד הזה משום שאני מאמין בתוקף שהרג בחסות המדינה אינו מתיישב עם ערכיה של קליפורניה", כתב המושל. הוא הוסיף כי ההחלטה היא מהקשות שקיבל במהלך הקריירה הפוליטית שלו, בעיקר בשל הכאב שהיא עלולה לעורר מחדש בקרב משפחות הקורבנות.

"אני נוקט את הצעד הזה משום שאני מאמין בתוקף שהרג בחסות המדינה אינו מתיישב עם ערכיה של קליפורניה", כתב המושל. הוא הוסיף כי ההחלטה היא מהקשות שקיבל במהלך הקריירה הפוליטית שלו, בעיקר בשל הכאב שהיא עלולה לעורר מחדש בקרב משפחות הקורבנות.
אלא שבניגוד לרושם שעלול להיווצר, איש מהאסירים אינו יוצא לחופשי. כל 548 הנידונים אמורים להמשיך לרצות מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור. ניוסום מבקש לשנות את האופן שבו יסתיימו חייהם: לא באמצעות זריקה קטלנית מטעם המדינה, אלא מאחורי סורג ובריח.
בין מי שההחלטה עשויה לחול עליהם נמצא ריצ'רד אלן דייוויס, שהורשע בחטיפתה וברציחתה של פולי קלאס בת ה-12 בשנת 1993. הרצח זעזע את ארצות הברית, עורר דיון לאומי על עברייני מין אלימים והפך לאחת הפרשות הפליליות הזכורות בקליפורניה.
אביה של פולי, מארק קלאס, הביע התנגדות חריפה למהלך. הוא סיפר כי עצם האפשרות להמרת העונש מחזירה אותו לשנים הקשות שלאחר רצח בתו. מנגד, אחותה של פולי, ג'ס ניקול, אמרה כי עם השנים הגיעה למסקנה שהוצאת הרוצח להורג לא תסייע לה להחלים מהטראומה.
גם שמותיהם של צ'רלס נג, שהורשע ברצח 11 בני אדם, וסקוט פיטרסון, שהורשע ברצח אשתו ההרה לייסי, נמצאים בין המקרים הידועים שעשויים להיות מושפעים מההחלטה. עבור משפחותיהם של קורבנות רבים, עצם שינוי העונש שנקבע בבתי המשפט נתפס כפגיעה מחודשת בתחושת הצדק.
הנתונים ממחישים את גודל המהלך: 529 גברים ו-19 נשים נמצאים ברשימת הנידונים למוות. אוכלוסיית הנידונים בקליפורניה מהווה יותר מרבע מכלל הנידונים למוות בארצות הברית, ולכן השלמת המרת העונשים עשויה לשנות באופן דרמטי את תמונת עונש המוות במדינה כולה.
אבל יש מכשול משפטי משמעותי. חוקת קליפורניה מחייבת את אישור בית המשפט העליון במדינה להענקת חנינה או הקלה בעונש לאסירים שהורשעו ביותר מעבירה חמורה אחת. על פי הנתונים שנמסרו, 382 מבין 548 המקרים מחייבים אישור כזה. המשמעות היא שהחלטת המושל עדיין אינה סופית לגבי מאות אסירים.
למעשה, קליפורניה לא הוציאה אדם להורג מאז שנת 2006. בשנת 2019, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז ניוסום על הקפאה רשמית של ההוצאות להורג ואף הורה על סגירת תא ההוצאה להורג בכלא סן קוונטין. בשנים האחרונות הועברו האסירים שנידונו למוות למתקני כליאה אחרים, כך שאגף הנידונים למוות כבר חדל לתפקד במתכונתו ההיסטורית.
המהלך הנוכחי משמעותי הרבה יותר מהקפאה זמנית. הוא מבקש לבטל את עונשי המוות הקיימים עצמם, כך שגם מושל עתידי שיתמוך בחידוש ההוצאות להורג לא יוכל פשוט להפעיל מחדש את העונשים שהומרו.
המתנגדים מזכירים כי תושבי קליפורניה דחו במשאל עם בשנת 2016 הצעה לבטל את עונש המוות. באותן בחירות אף אושרה יוזמה שנועדה לזרז את הליכי ההוצאה להורג. מבחינתם, ניוסום מבקש כעת לעקוף את החלטת הבוחרים ואת פסקי הדין של בתי המשפט.
אן מארי שוברט, תובעת לשעבר העומדת בראש ארגון משפטי התומך באכיפת עונשי מוות, הודיעה כי תפעל נגד המרות העונש בבית המשפט העליון. ארגוני נפגעי עבירה טוענים שהמושל מעניק משקל רב מדי לזכויות הרוצחים ופוגע במשפחות שהמתינו במשך שנים למימוש גזר הדין.
מן העבר השני, האגודה האמריקנית לזכויות האזרח בירכה על ההחלטה והצביעה על אפליה גזעית, הרשעות שגויות וליקויים חמורים באופן הפעלת עונש המוות. תומכי הביטול מדגישים כי שום מערכת משפט אינה נקייה מטעויות, וכי הוצאה להורג אינה מאפשרת לתקן אותן.
להחלטה יש גם משמעות פוליטית מרחיקת לכת. ניוסום מסיים את כהונתו בסוף השנה, ושמו מוזכר כאחד המועמדים האפשריים לנשיאות ארצות הברית בשנת 2028. הצעד עשוי לחזק את מעמדו בקרב האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, אך גם לספק ליריביו הרפובליקנים תחמושת במאבק נגד מדיניות הנתפסת בעיניהם כרכה כלפי פשיעה חמורה.
יורשו הצפוי בתפקיד, חאבייר בסרה, כבר התחייב להמשיך את ההקפאה על ההוצאות להורג. כעת נותר לראות אם בית המשפט העליון יאשר גם את מאות המרות העונש שהעביר אליו ניוסום.
בינתיים, 548 נידונים למוות עומדים במרכז אחת ההחלטות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה האמריקנית. המושל מבקש להבטיח שהם ימותו בכלא, אבל לא בידי המדינה. עבור מתנגדיו, זהו ויתור בלתי נסלח על צדק. עבור תומכיו, זהו רגע היסטורי שבו קליפורניה בוחרת לשים סוף לעונש בלתי הפיך.