שוד של 6.3 מיליארד דולר: ההאקרים של קים ג'ונג און מרעידים את העולם
פריצת ענק לבורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בעולם הפכה לאירוע שעלול לזעזע את תעשיית הקריפטו כולה: האקרים חדרו ככל הנראה דרך מחשבו של מהנדס, העבירו מיליארדי דולרים לארנקים בשליטתם והציתו מרוץ בינלאומי להצלת הכסף. חברות אבטחה מצביעות על צפון קוריאה, כמחצית מהסכום כבר הוקפאה, ובייננס מבטיחה לפצות את הלקוחות. בינתיים הביטקוין צולל והשאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם הכסף הגנוב ישמש למימון תוכנית הנשק של פיונגיאנג?
האזינו לכתבה זו
שוד של 6.3 מיליארד דולר: ההאקרים של קים ג'ונג און מרעידים את העולם
10.29.2026 22:05
סוכנויות הידיעות
מחשב נייד אחד. מהנדס אחד. ו-6.3 מיליארד דולר שנחשפו למתקפת סייבר בתוך אחת המערכות הפיננסיות הגדולות בעולם. מה שנראה כמו תסריט לסרט ריגול הפך ביום חמישי לאחד האירועים החמורים בתולדות המטבעות הדיגיטליים, לאחר שבורסת בייננס הודיעה כי נפגעה ממתקפת האקרים בהיקף חסר תקדים. החשודים המרכזיים אינם פושעי מחשב רגילים, אלא האקרים הפועלים לכאורה בשירות משטרו של קים ג'ונג און בצפון קוריאה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם מבחינת היקף המסחר, הודיעה בלילה שבין חמישי לשישי כי מתקפת הסייבר השפיעה על נכסי משתמשים בהיקף מוערך של 6.3 מיליארד דולר. אם מלוא הסכום יאושר כגניבה, יהיה זה שוד המטבעות הדיגיטליים הגדול בהיסטוריה, בפער עצום מהשיא הקודם. אבל הפרט המדהים ביותר בפרשה אינו הסכום אלא הדרך שבה הצליחו התוקפים, ככל הנראה, לחדור למערכת.
לפי ממצאי החקירה הראשונית, ההאקרים השתלטו על מחשב נייד של מהנדס האחראי על מערכות פיתוח ותפעול בחברה. באמצעות הגישה שהשיגו הם הצליחו להגיע לסביבת שירות פנימית ולהגיש הוראות משיכה שלא אושרו. לא מדובר בהכרח בפריצה ישירה למנגנוני ההצפנה המורכבים של הארנקים הדיגיטליים. דווקא המחשב ששימש עובד בחברה הפך, על פי החשד, לדלת הכניסה לכספת של מיליארדי דולרים.
בייננס הודיעה כי בשלב זה לא נמצאו ראיות לדליפת המפתחות הפרטיים המשמשים לשליטה בארנקים. המשמעות מטרידה בפני עצמה: גם כאשר אמצעי ההצפנה המרכזיים אינם נפרצים, השתלטות על מערכות תפעול ועל הרשאות עשויה לאפשר לתוקפים להזיז סכומי עתק. מבחינת תעשיית הקריפטו, מדובר בתזכורת כואבת לכך שמערך אבטחה יקר ומתוחכם עלול להיכשל בגלל נקודת תורפה אחת.
בייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם מבחינת היקף המסחר, הודיעה בלילה שבין חמישי לשישי כי מתקפת הסייבר השפיעה על נכסי משתמשים בהיקף מוערך של 6.3 מיליארד דולר. אם מלוא הסכום יאושר כגניבה, יהיה זה שוד המטבעות הדיגיטליים הגדול בהיסטוריה, בפער עצום מהשיא הקודם. אבל הפרט המדהים ביותר בפרשה אינו הסכום אלא הדרך שבה הצליחו התוקפים, ככל הנראה, לחדור למערכת.
בתוך שעות התברר כי מדובר באירוע בינלאומי. חברות מודיעין סייבר המתמחות במעקב אחר עסקאות בלוקצ'יין הצביעו על קבוצת ההאקרים טריידר-טרייטור, המקושרת לצפון קוריאה. חוקרים נוספים העלו את האפשרות שמאחורי המבצע עומדת רשת לזרוס, אחת מקבוצות התקיפה הידועות ביותר המיוחסות למשטר בפיונגיאנג. בייננס עצמה טרם אישרה רשמית מי ביצע את הפריצה, והייחוס לצפון קוריאה עדיין מבוסס על הערכות מומחים.
החשד הזה אינו מקרי. בפברואר 2025 נגנבו כ-1.5 מיליארד דולר מבורסת הקריפטו ביביט, במתקפה שיוחסה בידי הבולשת הפדרלית להאקרים צפון קוריאנים. במשך שנים טוענים גורמי מודיעין אמריקאיים כי המשטר הצפון קוריאני משתמש בגניבות מטבעות דיגיטליים כדי להשיג מטבע זר ולעקוף סנקציות בינלאומיות. כספים כאלה עלולים לשמש, בין היתר, למימון תוכניות הטילים והגרעין של המדינה המבודדת.
אלא שהפעם נתקלו התוקפים בתגובה מהירה במיוחד. מיד לאחר שהתגלתה הפריצה החלו חברות הקריפטו הגדולות בעולם במרוץ להקפאת הכספים. חברת טת'ר חסמה מטבעות דיגיטליים בשווי יותר מ-1.5 מיליארד דולר, ואילו סירקל הקפיאה נכסים בשווי של יותר מ-800 מיליון דולר. חברות נוספות, בהן ריפל ו-וורלד ליברטי פייננשל המזוהה עם משפחת טראמפ, הצטרפו למאמצים. בתוך שעות הצליחו הגורמים המעורבים להקפיא נכסים בשווי מצטבר של כשלושה מיליארד דולר.
אולם כאן נחשפת אחת הסתירות המרכזיות בעולם המטבעות הדיגיטליים. מטבעות יציבים המונפקים בידי חברות מרכזיות מאפשרים למנפיקים לחסום כתובות מסוימות ולמנוע העברות נוספות. בביטקוין המצב שונה לחלוטין. אין חברה מרכזית שמסוגלת ללחוץ על כפתור ולהקפיא את המטבעות. מרגע שהכסף מועבר לארנקים בשליטת ההאקרים, השבתו תלויה באיתורם, בשיתוף פעולה בינלאומי או בטעות שיבצעו התוקפים.
לפי נתוני חוקרי הבלוקצ'יין, התוקפים החזיקו בשלב מסוים בביטקוין בשווי של כמעט 1.5 מיליארד דולר, לצד מטבעות דיגיטליים נוספים. חלק מהנכסים הועברו בין ארנקים ובין פלטפורמות מסחר מבוזרות, בניסיון שעלול להקשות על המעקב. העובדה שכל העברה נרשמת ברשת הבלוקצ'יין אינה מבטיחה שאפשר יהיה להשיב את הכסף לבעליו.
בבייננס ניסו להרגיע את מאות מיליוני המשתמשים. החברה השעתה זמנית הפקדות ומשיכות, הודיעה כי היא פועלת בשיתוף רשויות אכיפת החוק והבטיחה לכסות את כל ההפסדים שנגרמו מהפריצה. לשם כך היא מתכוונת להשתמש בכספי החברה ובקרן החירום שלה, הכוללת עתודות ביטקוין בשווי של כמיליארד דולר.
אבל ההבטחה לא הצליחה למנוע טלטלה בשווקים. מחיר הביטקוין ירד אל מתחת ל-77 אלף דולר במהלך המסחר, האת'ריום איבד מערכו ומטבעות נוספים רשמו ירידות חדות. במקביל התעוררו שאלות לגבי היקף העתודות של בייננס, לאחר שהתברר כי חלק מהארנקים שנפגעו שימשו לגיבוי נכסי לקוחות.
גם בשוק האמריקאי עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. עבור משקיעים פרטיים, ובהם ישראלים רבים המתגוררים בלוס אנג'לס, בניו יורק ובמיאמי, הפרשה ממחישה את ההבדל בין החזקת נכסים במערכת בנקאית מפוקחת לבין הפקדתם בבורסת קריפטו. נכסים דיגיטליים המוחזקים בבורסה אינם נהנים בהכרח מהגנות הביטוח הקיימות על פיקדונות בנקאיים.
צ'אנגפנג ז'או, מייסד בייננס ומי שעמד בראשה עד שהודה בשנת 2023 בהפרת כללי איסור הלבנת הון בארצות הברית, התייחס אף הוא לפרשה ואמר כי נראה שאכן התרחשה פריצה. ז'או, שקיבל בהמשך חנינה מהנשיא דונלד טראמפ, הביע ציפייה שהחברה תפצה את המשתמשים במלואם.
בייננס מבטיחה לפרסם דוח טכני מפורט עם השלמת החקירה. עד אז, זהות התוקפים, הסכום הסופי שאבד והיכולת להשיב את יתרת הכספים עדיין אינם ברורים. אבל דבר אחד כבר ברור: בעולם שבו מיליארדי דולרים נעים בלחיצת כפתור, לא תמיד צריך לפרוץ את הכספת כדי לרוקן אותה. לפעמים מספיק להשתלט על המחשב של האיש שמחזיק במפתחות.
