בתי הכנסת נשארים בלי רבנים: משבר חסר תקדים בלב אמריקה

במשך עשרות שנים היה הרב המקומי אחד מעמודי התווך של החיים היהודיים בערים הקטנות של ארצות הברית. הוא ערך חתונות ולוויות, לימד ילדים לקראת בר ובת מצווה, הנהיג את תפילות החגים, ביקר חולים ולעיתים קרובות שימש גם כנציג היחיד של הקהילה היהודית מול הרשויות והשכנים הלא יהודים. אבל כעת מתברר שבאזורים נרחבים של אמריקה, בתי הכנסת מתקשים למצוא אפילו אדם אחד שימלא את התפקיד הזה.

מחקר ארצי חדש, שפורסם ביום שני, 26 באוקטובר, חושף משבר משמעותי במוסדות היהודיים הלא-אורתודוקסיים במערב התיכון, בדרום ארצות הברית ובמדינות המערב ההררי. על פי הנתונים, 19 אחוז מבתי הכנסת באזורים שנבדקו פועלים ללא רב המשרת אותם באופן סדיר. בחלקם אין רב כלל, ובאחרים מסתפקים בביקורים מזדמנים של רב המגיע לחגים או לאירועים מיוחדים.

המחקר נערך עבור הקולג' ליהדות עכשווית בסינסינטי בידי ד"ר איירה ששקין, חוקר הדמוגרפיה היהודית מאוניברסיטת מיאמי. החוקרים פנו ל-787 קהילות יהודיות לא-אורתודוקסיות ברחבי מרכז ארצות הברית, ומתוכן השתתפו בסקר 397 קהילות - שיעור היענות של כ-50 אחוז. מדובר בקהילות רפורמיות, קונסרבטיביות וקהילות עצמאיות המשתייכות לזרמים ליברליים אחרים.

המספרים מציירים תמונה מדאיגה. לא פחות מ-77 אחוז מהקהילות שחיפשו רב מאז שנת 2020 דיווחו כי מספר המועמדים המתאימים היה קטן מדי. שיעור זהה ציין שהמיקום הגיאוגרפי של בית הכנסת היווה מכשול בגיוס רבנים, משום שמועמדים רבים לא היו מעוניינים לעבור להתגורר באזורים המרוחקים מהמרכזים היהודיים הגדולים.

במילים אחרות, גם כאשר קהילה יהודית מוכנה להעסיק רב ולשלם את שכרו, אין ביטחון שתצליח למצוא מועמד מתאים שיסכים להגיע.

המצב חמור במיוחד בקהילות הקטנות, המונות פחות מ-100 משקי בית. ב-40 אחוז מהקהילות הללו אין רב המשרת אותן באופן קבוע, ועוד 37 אחוז מסתמכות על רב במשרה חלקית. המשמעות היא שרק מיעוט מהקהילות הקטנות נהנות מהנהגה רבנית מלאה ויציבה.

בתי כנסת קטנים מקבלים בממוצע 2.9 מועמדויות בלבד, לעומת 6.3 מועמדויות בקהילות בינוניות ו-6.6 בקהילות גדולות. בכלל הקהילות שחיפשו רב מאז 2020, כ-41 אחוז קיבלו לכל היותר שלוש פניות ממועמדים, וארבעה אחוזים לא קיבלו אפילו מועמדות אחת.

המחקר מגלה גם עד כמה מצומצם מספר המתמודדים על המשרות. בתי כנסת קטנים מקבלים בממוצע 2.9 מועמדויות בלבד, לעומת 6.3 מועמדויות בקהילות בינוניות ו-6.6 בקהילות גדולות. בכלל הקהילות שחיפשו רב מאז 2020, כ-41 אחוז קיבלו לכל היותר שלוש פניות ממועמדים, וארבעה אחוזים לא קיבלו אפילו מועמדות אחת.

עבור קהילה יהודית קטנה באוהיו, באיווה, בנברסקה, בטנסי או במיזורי, המספרים הללו עלולים להכריע את עתידו של בית הכנסת. בניגוד לניו יורק או ללוס אנג'לס, שבהן קיימים בתי כנסת רבים יחסית, מוסדות חינוך יהודיים וארגונים קהילתיים גדולים, בערים קטנות בית הכנסת המקומי עשוי להיות המוסד היהודי המרכזי היחיד באזור.

כאשר רב עוזב קהילה כזאת, לא תמיד נמצא מי שיחליף אותו. חברי הקהילה נאלצים לקחת על עצמם את ניהול התפילות, את ארגון הפעילויות ואת האחריות לקיום החגים. לעיתים מגייסים רב המתגורר בעיר אחרת ומגיע אחת לכמה שבועות. במקרים אחרים מוותרים על חלק מהפעילויות או מסתמכים על מתנדבים.

אולם המחסור אינו נובע רק ממיעוט המועמדים. 94 אחוז מהקהילות שחיפשו רב מאז 2020 דיווחו שנתקלו לפחות בקושי אחד או בחוסר מיומנות בקרב המועמדים. יותר ממחצית ציינו פערים בכישורי ניהול, 45 אחוז הצביעו על קשיים בכישורים בין-אישיים ו-43 אחוז דיווחו על מחסור ביכולות לבניית קהילה.

הנתונים הללו משקפים את השינוי הדרמטי שעבר תפקיד הרב האמריקאי. כיום לא מספיק להכיר את התפילות, לשלוט במקורות היהודיים ולדעת לשאת דרשה. רב בקהילה קטנה נדרש להיות גם מנהל ארגון, מגייס תרומות, איש חינוך, יועץ משפחתי, מארגן אירועים ולעיתים גם דובר הקהילה בפני התקשורת והרשויות המקומיות.

הרב ד"ר גארי זולה, הנשיא המייסד של הקולג' ליהדות עכשווית, הסביר כי במקומות רבים במרכז ארצות הברית הרב הוא הקול הציבורי המרכזי של הקהילה היהודית. לדבריו, בניגוד למטרופולינים הגדולים, בערים הללו אין בהכרח משרדים של ארגונים יהודיים ארציים במרחק נסיעה קצר. הרב הוא לעיתים האדם היחיד שמייצג את הקהילה, ולכן חשיבות תפקידו גדולה במיוחד.

גם השכר ותנאי ההעסקה מקשים על גיוס רבנים. קהילות קטנות מתקשות להתחרות בהצעות שמגיעות מבתי כנסת מבוססים בערים הגדולות. עבור רב צעיר, מעבר לעיירה מרוחקת עשוי להיות כרוך גם בקושי למצוא עבודה לבן או לבת הזוג, בהיעדר מסגרות חינוך יהודיות לילדים ובנגישות מוגבלת למזון כשר ולחיי קהילה יהודיים.

כמעט ארבעים אחוז מהקהילות הקטנות הגדירו את תנאי השכר הלא תחרותיים כמכשול משמעותי בגיוס רב. 43 אחוז התקשו במיוחד למשוך מועמדים צעירים, לעומת תשעה אחוזים בלבד מהקהילות הגדולות.

המשבר מתרחש דווקא בתקופה שבה החיים היהודיים בארצות הברית ניצבים בפני אתגרים מורכבים. מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, סוגיות של זהות יהודית, היחס לישראל, אנטישמיות וביטחון הקהילות תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי. בקהילות קטנות, שבהן מספר היהודים מצומצם, הרב עשוי להיות גם הכתובת הראשונה עבור תלמיד יהודי שנתקל בהטרדה בבית הספר או עבור משפחה המבקשת להתמודד עם גילויי אנטישמיות בסביבתה.

למשבר נוסף כעת ממד היסטורי. במאי האחרון נסגר מסלול ההכשרה לרבנים של היברו יוניון קולג' בסינסינטי, אחד המוסדות הוותיקים והחשובים ביותר של היהדות הרפורמית בארצות הברית. במשך דורות הכשיר המוסד רבנים ששירתו קהילות ברחבי המדינה, ובמיוחד במערב התיכון.

ההחלטה לסגור את המסלול בעיר, על רקע ירידה במספר הסטודנטים ושיקולים כלכליים, עוררה ביקורת וחשש מפני החלשת התשתית היהודית במרכז ארצות הברית. על פי המחקר החדש, 39 אחוז מהמועמדים שפנו לקהילות רפורמיות באזור מאז 2020 הגיעו מהמסלול בסינסינטי. הנתון ממחיש עד כמה היה המוסד מקור חשוב לרבנים עבור קהילות המרוחקות מהחופים.

כיום פועלים מרכזי ההכשרה המרכזיים של היהדות הלא-אורתודוקסית בעיקר באזורי החוף, ובהם ניו יורק ולוס אנג'לס. החוקרים חוששים שהריכוז הגיאוגרפי הזה עלול להעמיק את הקושי של קהילות קטנות למצוא רבנים המוכנים להשתקע בהן.

מנגד, יש גם סימנים מעודדים. היברו יוניון קולג' דיווח בקיץ האחרון על מחזור נכנס של 41 תלמידי רבנות, הגדול ביותר שלו מאז 2010, כולל סטודנטים במסלול לימודים המשלב הכשרה מרחוק. אולם גם אם מספר המועמדים לרבנות יגדל, יידרשו שנים עד שהסטודנטים החדשים יסיימו את הכשרתם ויוכלו להשתלב בקהילות הזקוקות להם.

אנדרו ברגר, יו"ר הדירקטוריון המייסד של הקולג' ליהדות עכשווית, אמר כי ממצאי המחקר אישרו חששות שהיו מוכרים במשך שנים, אך גם חשפו בעיה גדולה ומורכבת מכפי שציפו. הקולג' החדש מבקש לפתח מודל להכשרת רבנים שיהיה מותאם במיוחד לצורכי הקהילות במרכז ארצות הברית, עם דגש על מנהיגות, ניהול ובניית קשרים קהילתיים.

הנתונים אינם מלמדים שכל בתי הכנסת בארצות הברית עומדים בפני אותו משבר. המחקר אינו כולל את הקהילות האורתודוקסיות ואינו בוחן את ניו יורק, קליפורניה ומדינות נוספות בחופים. למעשה, בתי כנסת גדולים באזור שנבדק מציגים תמונה שונה לחלוטין: 96 אחוז מהם מעסיקים לפחות רב אחד במשרה מלאה.

אבל דווקא הפער הזה הוא שממחיש את הבעיה העמוקה. בעוד שהמרכזים היהודיים הגדולים ממשיכים ליהנות מתשתית קהילתית רחבה, מאות קהילות קטנות ברחבי ארצות הברית נאבקות על היכולת לקיים חיי דת ותרבות יהודיים רציפים.

עבור ישראלים המתגוררים בלוס אנג'לס, בניו יורק או במיאמי, בית כנסת ללא רב עשוי להישמע כמו בעיה רחוקה. אולם עבור יהודים החיים בערים קטנות במרכז ארצות הברית, היעדר מנהיג רוחני קבוע עשוי להשפיע על האפשרות לקיים תפילות, חינוך יהודי, טקסי חיים ומפגשים קהילתיים.

השאלה שמעלה המחקר אינה רק מי יעמוד על בימת בית הכנסת בשבת הבאה. היא נוגעת לעתידן של קהילות יהודיות שנבנו במשך דורות, וליכולתן להמשיך להתקיים גם כאשר הדור הבא של הרבנים מעדיף להתגורר במרכזים הגדולים. ללא פתרון ארוך טווח, מזהירים החוקרים, הפער בין היהדות המשגשגת בערים הגדולות לבין הקהילות הקטנות בלב אמריקה עלול להמשיך ולהתרחב.