כמעט מיליארד דולר בדרך לישראל: לאן באמת הלך הכסף של יהודי אמריקה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

דוח חדש שפרסמו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ב-23 באוקטובר חושף כי מאז תחילת המלחמה גויסו באמצעות רשת הפדרציות 908 מיליון דולר. מדובר בסכום שכמעט מתקרב למיליארד דולר, שנאסף ממאות קהילות יהודיות ומתרומות של משפחות, בעלי עסקים, קרנות ותורמים פרטיים.

אלא שכאשר בוחנים את המספרים מתגלה תמונה מורכבת יותר. מתוך הסכום הכולל, 252 מיליון דולר הוקצו באמצעות קרן החירום המרכזית שהפעילו הפדרציות. יתרת הסכום, 656 מיליון דולר, הוקצתה ישירות בידי הפדרציות המקומיות, בהתאם לתוכניות ולשותפויות שלהן בישראל.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד למי שמנסים להבין לאן הלך הכסף. הדוח החדש מפרט את פעילות הקרן המרכזית, שחילקה במשך כשנתיים כ-800 מענקים ליותר מ-400 ארגונים ויוזמות ברחבי ישראל. הוא אינו מספק באותה רמת פירוט תמונה אחידה של כל ההקצאות שביצעו הפדרציות המקומיות.

הסכום הגדול ביותר בקטגוריות המפורטות הופנה לשיקום הכלכלה והתעסוקה. יותר מ-48 מיליון דולר הוקצו לסיוע לעסקים קטנים, לשמירת מקומות עבודה, להכשרות מקצועיות ולהתמודדות עם חובות שנצברו בעקבות המלחמה.

בין הנהנים מהסיוע היו בעלי עסקים שנאלצו לסגור את שעריהם בעקבות פינוי יישובים, מילואימניקים שעסקיהם נפגעו בזמן שירותם, ותושבים שאיבדו את מקורות ההכנסה שלהם.

חלק מהכסף הועבר באמצעות קרן הלוואות לעסקים קטנים, וחלקו שימש לתוכניות השמה מקצועית ולהכשרה מחדש של עובדים. במקביל מומן שיקום של פעילות חקלאית בצפון ובמערב הנגב. ציוד חקלאי שנבזז או נהרס הוחלף, ומטעים וכרמים שנפגעו או הוזנחו בתקופת הלחימה זכו לסיוע בחידוש הפעילות.

מאחורי הסעיף הכלכלי מסתתרת מציאות שבה גם מי שלא נפצע פיזית במלחמה עלול היה לאבד את פרנסתו. עסק משפחתי שלא נפתח במשך חודשים עדיין חייב לשלם לספקים, לבנקים ולעיתים גם לבעל הנכס. החזרת הבעלים לעבודה דורשת הרבה יותר ממענק חד-פעמי.

הסעיף השני בגודלו היה הסיוע המיידי למשפחות שנעקרו מבתיהן. יותר מ-47 מיליון דולר הופנו לצרכים בסיסיים כמו מזון, בגדים, מוצרי היגיינה, דיור זמני ושירותי חירום.

הסיוע התחיל כבר בימים הראשונים לאחר המתקפה, כאשר משפחות רבות עזבו את בתיהן עם מעט מאוד חפצים. חלקן לא ידעו מתי יוכלו לשוב, אחרות גילו שביתן נהרס או הפך לבלתי ראוי למגורים.

התרומות סייעו גם בהכשרת מתנדבים, בהצטיידות צוותי חילוץ, בשיפור מערכות תקשורת ובתיקון ובהכשרה של מקלטים. שיתוף הפעולה עם הג'וינט והסוכנות היהודית אפשר, לפי הפדרציות, להעביר סיוע באמצעות רשתות ארגוניות שכבר פעלו בישראל לפני המלחמה.

יותר מ-30 מיליון דולר הופנו לנפגעי טרור ומלחמה. הכסף סייע למשפחות שיקיריהן נרצחו, לשורדי מתקפת 7 באוקטובר, למשפחות חטופים ולשורדי פגיעות מיניות. בין היתר מומנו צרכים דחופים, מעבר למגורים חלופיים וליווי בתקופות של אובדן ומשבר.

בתחום הרפואה והשיקום הוקצו יותר מ-27 מיליון דולר. הכסף שימש לרכישת ציוד מציל חיים, להרחבת יכולות הטיפול בבתי חולים ולהתאמת מערכות רפואיות למציאות של מלחמה ממושכת.

בין הפרויקטים שתוארו בדוח נכללו שדרוג אמבולנסים לניידות טיפול נמרץ, העברת מחלקות רפואיות למתחמים תת-קרקעיים מוגנים, הקמת מרכזי שיקום חדשים והכשרת אנשי מקצוע לטיפול בפציעות מורכבות.

בתחום הרפואה והשיקום הוקצו יותר מ-27 מיליון דולר. הכסף שימש לרכישת ציוד מציל חיים, להרחבת יכולות הטיפול בבתי חולים ולהתאמת מערכות רפואיות למציאות של מלחמה ממושכת.

אבל אחד מסעיפי הסיוע המשמעותיים ביותר נוגע לפגיעות שלא תמיד נראות לעין. יותר מ-23.2 מיליון דולר הוקצו לבריאות הנפש ולחוסן נפשי.

הכסף שימש למימון טיפולים אישיים, זוגיים ומשפחתיים, קבוצות תמיכה, מוקדי סיוע ומרכזי חוסן. התמיכה הגיעה גם לבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, שקיבלו סיוע כבר בחודש הראשון למלחמה.

לצד טיפולים פסיכולוגיים מקובלים מומנו גם תוכניות טיפול באמצעות גלישה, חקלאות ואמנות, ובהן מרפאה ציבורית לטיפול באמנות. מדובר בניסיון להעניק מענה לאוכלוסיות שונות, מילדים ומבוגרים שפונו מבתיהם ועד אנשים המתמודדים עם טראומה ממושכת.

יותר מ-19 מיליון דולר נוספים הוקצו לאוכלוסיות פגיעות, ובהן קשישים, ניצולי שואה, ילדים עם מוגבלויות, לקויי שמיעה, קהילות בדואיות בנגב וקבוצות נוער ערביות ודרוזיות.

סכום דומה, יותר מ-19 מיליון דולר, הוקצה לחינוך ולנוער בסיכון. התוכניות כללו מסגרות לימוד זמניות, למידה מרחוק ופעילות חינוכית וחברתית עבור ילדים שנעקרו מסביבתם או שבתי הספר שלהם נסגרו לתקופות ארוכות.

למשפחות משרתי המילואים הוקצו 4.5 מיליון דולר. הסיוע כלל ייעוץ תעסוקתי, הלוואות, תמיכה משפטית ומערכות סיוע למשפחות שנותרו להתמודד עם שגרת החיים בזמן שאחד ההורים שירת בחזית.

יותר מ-28 מיליון דולר הוקצו גם לחיזוק קהילות מקומיות, ובהן יישובים שקלטו מפונים, קהילות שנפגעו ישירות מהלחימה ומקומות שנדרשו לשקם מקלטים, מרחבים ציבוריים ומוסדות קהילתיים.

בסך הכול, הסעיפים המפורטים בדוח מצביעים על השקעה רחבה בהרבה מאספקת מזון וציוד חירום. הכסף שימש גם לשיקום כלכלי וחברתי ולהחזרת שירותים בסיסיים שנפגעו במהלך המלחמה.

אולם לצד ההישגים שעליהם מצביעים הפדרציות, נותרות שאלות חשובות של שקיפות ומדידת תוצאות. הדוח מציג היקפי הקצאה, תחומי פעולה ודוגמאות לפרויקטים, אך אינו מהווה ביקורת חשבונאית עצמאית על מלוא 908 מיליון הדולרים.

למי שמעוניין להבין את התמונה המלאה עדיין דרוש פירוט אחיד של כלל ההקצאות המקומיות: כמה הגיע לכל ארגון, כמה מהכסף נוצל בפועל, כמה אנשים קיבלו שירותים ומה היו התוצאות ארוכות הטווח. גם ההבחנה בין סכומים שהוקצו לבין כסף שכבר הוצא בפועל חיונית להערכת הפעילות.

הפדרציות הודיעו כי קרן החירום המרכזית סיימה את עבודתה בסתיו 2025, וכי הפעילות עוברת למסגרת חדשה שנקראת "לבנות מחדש את ישראל". השינוי משקף מעבר מסיוע מיידי בעקבות אסון לתהליכי שיקום שיימשכו שנים.

זהו אולי המבחן הגדול הבא של יהדות צפון אמריקה. קל יותר לגייס תרומות גדולות כאשר תמונות ההרס משודרות מדי יום והצורך ברור ודחוף. קשה הרבה יותר לשמור על מחויבות ציבורית וכלכלית לאורך שנים של שיקום בתי מגורים, עסקים, מסגרות חינוך ומערכות טיפול נפשי.

התרומות שכבר הועברו אפשרו לארגונים בישראל לספק שירותים חיוניים, לסייע לנפגעים ולהפעיל תוכניות שיקום. אבל לא ניתן להסיק מהסכומים לבדם עד כמה הצליחה כל תוכנית להשיג את יעדיה.

עבור התורמים היהודים בלוס אנג'לס, בניו יורק, במיאמי, בשיקגו ובמאות קהילות נוספות, הדוח מספק תמונה ראשונה של האופן שבו התרומות תורגמו לפעילות בשטח. הוא גם מבהיר שהשאלה החשובה כבר אינה רק כמה כסף הצליחה הקהילה היהודית לגייס, אלא כיצד ניתן לוודא שההשקעה הענקית תמשיך לשנות את חייהם של ישראלים גם בשנים הבאות.

כמעט מיליארד דולר נאספו בשם הסולידריות היהודית. עכשיו מגיע השלב שבו יש למדוד לא רק את נדיבותם של התורמים, אלא גם את התוצאות שהכסף השיג.