חופש הביטוי בקמפוסים נשחק: שליש מצדיקים אלימות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הנושא הרגיש ביותר

מחקר רחב היקף שנערך בקרב כמעט 300 אלף סטודנטים ברחבי ארצות הברית מצביע על ירידה בסובלנות כלפי דעות שנויות במחלוקת בקמפוסים, לצד עלייה בתמיכה בצעדים קיצוניים יותר להשתקת דוברים. 34% מהסטודנטים שנשאלו אמרו כי שימוש באלימות עשוי להיות לגיטימי כדי למנוע נאום בקמפוס - הנתון הגבוה ביותר שנמדד במחקר. במקביל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני התברר כנושא שהכי קשה לסטודנטים לדבר עליו: 53% הודו כי הם מתקשים לנהל סביבו שיחה פתוחה.

הממצאים פורסמו במסגרת מחקר שנמשך שש שנים של Foundation for Individual Rights and Expression, ארגון העוסק בחופש הביטוי בארצות הברית. מחברי המחקר תיארו את התמונה שעולה מהנתונים כמדאיגה במיוחד. לדבריהם, "האווירה כבר אינה רק זהירה - היא עוינת", והוסיפו כי סטודנטים ממשיכים להפגין סובלנות נמוכה כלפי דוברים שנויים במחלוקת, בעוד שיותר מהם מוכנים לתמוך בצעקות לעבר מרצה, בחסימת הכניסה לאירועים ואפילו באלימות כדי למנוע השמעת דעות מסוימות.

הנושא הישראלי-פלסטיני הוא הרגיש ביותר באוניברסיטאות 

הקושי סביב ישראל והפלסטינים בלט במיוחד בהשוואה לנושאים פוליטיים וחברתיים אחרים. 53% מהסטודנטים אמרו ב-2025 שהם מתקשים לדבר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לעומת 46% שאמרו זאת על הפלות. הבחירות לנשיאות ב-2024 דורגו במקום הבא עם 42%, אחריהן זכויות טרנסג'נדרים עם 41% ואי-שוויון גזעי עם 34%. לפי המחקר, סטודנטים רבים נמנעים לחלוטין מנושאים שנויים במחלוקת או מצנזרים את עצמם מחשש לתגובה מצד הסביבה.

כדי לבחון עד כמה הסטודנטים מוכנים לאפשר השמעת עמדות שהם עלולים לראות כפוגעניות, הוצגו להם שש אמירות שנויות במחלוקת - שלוש המזוהות עם הימין ושלוש עם השמאל - והם נשאלו אם יש לאפשר לאדם להגיע לקמפוס ולהשמיע אותן. רק כרבע מהסטודנטים ב-2025 אמרו שיש לאפשר לדובר לטעון כי טרנסג'נדרים סובלים מהפרעה נפשית, לעומת כשליש ב-2024. שיעור דומה היה מוכן לאפשר את הטענה ש-Black Lives Matter היא קבוצת שנאה, לעומת כשליש שנה קודם לכן.

גם בנושאים אחרים נרשמה ירידה בסובלנות. כ-40% מהסטודנטים אמרו שיש לאפשר לדובר לטעון שהפלות צריכות להיות בלתי חוקיות לחלוטין, לעומת כ-45% קודם לכן. במקביל נרשמה ירידה גם בנכונות לאפשר אמירות המזוהות עם השמאל, ובהן הטענה שהכנסייה הקתולית היא "מוסד פדופילי", שהמשטרה "גזענית בדיוק כמו" ה-KKK, או שילדים צריכים להיות רשאים לעבור תהליך התאמה מגדרית ללא הסכמת הוריהם.

הירידה בסובלנות לא נשארה ברמת העמדות בלבד. שיעור הסטודנטים שתמכו באמצעים מפריעים או אלימים נגד דוברים שנויים במחלוקת עלה בין 2021 ל-2025. 34% אמרו שאלימות עשויה להיות מוצדקת כדי לעצור נאום בקמפוס, לעומת 20% ב-2022. 54% תמכו בחסימת אנשים שמנסים להיכנס לאירוע, ואילו 71% אמרו שהם תומכים בצעקות שנועדו להשתיק דובר שאינם מסכימים איתו.

המחקר בחן גם את ההבדלים בין מוסדות לימוד. לפי ניתוח של Missing Data Depot לנתונים, עמדות שמרניות הן אלה שנתקלות בהתנגדות הרבה ביותר בחלק מהקמפוסים.

שלושת המוסדות שבהם נמצא שיעור התמיכה הגבוה ביותר באיסור של שלוש העמדות השמרניות שנבדקו היו כולם מכללות ליברליות במסצ'וסטס: Mount Holyoke College עם 80.5%, Smith College עם 79.6% ו-Wellesley College עם 75.5%. אחריהם דורגו Occidental College בקליפורניה עם 73.6% ו-University of Rochester בניו יורק עם 73.3%.

בעשירייה שבה נרשמה הסובלנות הנמוכה ביותר נכללו גם Wheaton College ו-Clark University במסצ'וסטס, Pitzer College ו-Scripps College בקליפורניה ו-Oberlin College באוהיו. מנגד, Michigan Tech דורגה כמוסד הסובלני ביותר לפי המדד הזה, כאשר 26.2% מהסטודנטים תמכו באיסור של שלוש העמדות השמרניות. אחריה דורגו Kansas State עם 29.5% ו-Montana State עם 29.6%, וברשימת המוסדות הסובלניים יותר נכללו גם Princeton, Stanford, Harvard, University of Wyoming, Iowa State, Washington and Lee ו-Utah State.

מחברי המחקר סיכמו כי הבעיה אינה מתבטאת רק בשאלה אילו דוברים מוזמנים לקמפוס, אלא גם בתחושת החופש של הסטודנטים עצמם. "סטודנטים חוששים לומר את דעתם, במיוחד בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת", נכתב בדוח. "רבים מדווחים שהם מצנזרים את עצמם באופן קבוע, נמנעים לחלוטין מנושאים מסוימים ומפקפקים בכך שהנהלות המוסדות שלהם יגנו על חופש הביטוי במקרה של מחלוקת".