טראמפ סוגר את הדלת: שלושה כלי תקשורת מגורשים מהבית הלבן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

טראמפ הודיע כי הוא אוסר "בתוקף מיידי" על סי־אן־אן, פוליטיקו ו־MS NOW להיכנס לבית הלבן. הסיבה, לדבריו, היא הסיקור שלהם, שאותו הגדיר "פייק ניוז", "בדיה ושקרים". הוא גם הבהיר שהרשימה אינה בהכרח סופית: כלי תקשורת נוספים, כתב, עשויים לבוא בעקבותיהם.

ההודעה פורסמה ברשת Truth Social, וטראמפ לא הצביע בה על כתבה מסוימת של אחד משלושת הגופים שהביאה להחלטתו. הוא טען באופן כללי שכלי תקשורת אינם צריכים להיות מסוגלים לפרסם שוב ושוב מידע כוזב, לשיטתו, על הנשיא, הממשל או ארצות הברית.

אלא שכמעט מיד התברר שיש פער בין עוצמת ההכרזה לבין המתרחש בפועל בשטח.

טראמפ הודיע כי הוא אוסר "בתוקף מיידי" על סי־אן־אן, פוליטיקו ו־MS NOW להיכנס לבית הלבן. הסיבה, לדבריו, היא הסיקור שלהם, שאותו הגדיר "חדשות כזב", "בדיה ושקרים". הוא גם הבהיר שהרשימה אינה בהכרח סופית: כלי תקשורת נוספים, כתב, עשויים לבוא בעקבותיהם.

שעות לאחר שטראמפ הכריז כי האיסור נכנס לתוקף "מיידית", צוות סי־אן־אן המשיך לעבוד מתוך הבית הלבן. נכון לשעות אחר הצהריים לא פורסם מנגנון אכיפה רשמי, ולא היה ברור אם משמעות ההחלטה היא ביטול אישורי הכניסה הקבועים של הכתבים, הרחקתם מאירועים שבהם משתתף הנשיא, הוצאתם ממאגר העיתונאים המצומצם שמלווה אותו - או איסור גורף על כניסתם למתחם.

וזו אינה שאלה טכנית.

סי־אן־אן היא אחת מרשתות הטלוויזיה המרכזיות המשתתפות במערך הסיקור של הנשיאות, ופגיעה בגישתה עלולה להשפיע גם על מנגנון ה־Press Pool - הקבוצה המצומצמת של עיתונאים שמלווה את הנשיא במקומות שבהם אין אפשרות להכניס את כל חיל העיתונות.

המהלך הוא הסלמה נוספת במערכת היחסים העכורה של טראמפ עם חלק מכלי התקשורת האמריקאיים. עוד בתקופת כהונתו הראשונה ניהל הנשיא עימותים מתוקשרים עם כתבים ורשתות שסיקרו אותו באופן ביקורתי. בקדנציה השנייה הפך המאבק הזה גם למאבק ממשי על גישה פיזית לנשיא ולאירועים בבית הלבן.

הדוגמה הבולטת ביותר היא סוכנות הידיעות איי־פי.

בפברואר 2025 הגביל הבית הלבן את גישת כתבי הסוכנות לחדר הסגלגל, לאייר פורס 1 ולאירועים נוספים במקומות מוגבלים, לאחר שאיי־פי סירבה לאמץ באופן בלעדי את השם "מפרץ אמריקה" במקום השם ההיסטורי "מפרץ מקסיקו". הסוכנות תבעה את הממשל וטענה כי מדובר בענישה ממשלתית בגלל החלטה מערכתית.

בתחילה השיגה איי־פי ניצחון משמעותי. שופט פדרלי קבע באפריל 2025 כי כאשר הממשלה פותחת אירועים בפני עיתונאים, היא אינה יכולה לסגור את הדלת בפני גוף חדשות מסוים בגלל השקפתו, והורה להשיב לסוכנות את הגישה.

אבל כאן נמצאת נקודה חשובה שמסבכת את התמונה המשפטית הנוכחית.

בהמשך הקפיא בית המשפט לערעורים חלק מהחלטת הערכאה הנמוכה ואפשר לבית הלבן להמשיך להגביל את גישת איי־פי לאירועים מסוימים בזמן שההליך המשפטי נמשך. שופטי הרוב קיבלו לפחות בשלב הביניים את הטענה שלנשיא יש שיקול דעת רחב יותר כאשר מדובר בגישה מיוחדת למקומות מוגבלים כמו החדר הסגלגל. נכון לעדכון האחרון של איי־פי, התיק טרם הסתיים בפסק דין סופי.

לכן הקביעה שהאיסור החדש על סי־אן־אן, פוליטיקו ו־MS NOW "ייפסל במהירות" אינה ודאית כפי שניתן לחשוב. אם הממשל אכן יממש את האיום, השאלה המשפטית עשויה להיות תלויה מאוד באופן שבו יעשה זאת: יש הבדל בין שלילת אישור כניסה גורף לבית הלבן לבין קביעת הרכב מצומצם של עיתונאים באירוע שבו מספר המקומות מוגבל.

מה שכבר ברור הוא שהפעם טראמפ אינו מסתיר את הסיבה להחלטה.

הוא אינו טוען לבעיה ביטחונית עם שלושת הגופים ואינו מצביע על הפרת כללי הבית הלבן מצד כתב מסוים. הנשיא עצמו קשר את ההחלטה ישירות לתוכן הסיקור שלהם - וטען שהם מפרסמים "בדיה ושקרים".

מנקודת מבטו של טראמפ ותומכיו, זה בדיוק לב העניין. הנשיא טוען זה שנים שחלק מהתקשורת הממוסדת אינה רק ביקורתית כלפיו אלא מוטה, בלתי הוגנת ולעיתים מפרסמת מידע שגוי. מבחינתו, גישה לבית הלבן ולנשיא אינה זכות בלתי מוגבלת שכל גוף תקשורת יכול לדרוש לעצמו.

מבקריו רואים את הדברים הפוך: כאשר הממשלה מענישה גוף תקשורת דווקא משום שהיא אינה אוהבת את הסיקור שלו, הם טוענים, היא חוצה את הקו שבין ניהול גישה לנשיא לבין נקמה על תוכן עיתונאי. זהו בדיוק המתח המשפטי שעמד בלב המאבק מול איי־פי.

והפעם מדובר לא בגוף אחד, אלא בשלושה בבת אחת.

יש גם משמעות לאיום שטראמפ צירף להכרזה: "כלי תקשורת נוספים" עשויים להיות הבאים. הבית הלבן לא סיפק בשעות הראשונות פרטים על זהותם, והודעת הנשיא לא הסבירה מהם הקריטריונים שעל פיהם ייקבע מי יוכל להיכנס ומי יישאר בחוץ.

לכן השאלה הגדולה בסוף יום שישי עדיין אינה רק אם טראמפ יכול לעשות זאת.

השאלה הראשונה היא האם הוא באמת יעשה זאת.

נכון לשעות שלאחר ההכרזה, כתבי סי־אן־אן עדיין היו בתוך הבית הלבן ועשו בדיוק את מה שטראמפ אמר כי הוא מגרש אותם בגללו: מסקרים אותו.

אבל אם הבית הלבן יהפוך את הפוסט ברשת למדיניות רשמית, העימות יעבור במהירות מהשערים בשדרות פנסילבניה אל בתי המשפט.

ואז הוויכוח כבר לא יהיה רק על סי־אן־אן, פוליטיקו או MS NOW. הוא יהיה על שאלה אמריקאית בסיסית הרבה יותר: עד כמה רשאי נשיא להחליט מי מהעיתונאים שמבקרים אותו עדיין מוזמן להיכנס לבית העם.