
הריבית הממוצעת על משכנתה קבועה ל־30 שנה בארצות הברית עלתה השבוע ל־6.71% — הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2025. שבוע קודם לכן היא עמדה על 6.66%, ולפני שנה על 6.50%. העלייה השבועית אינה דרמטית בפני עצמה, אבל המגמה ברורה: הריבית שוב מטפסת לעבר המחסום הפסיכולוגי של 7%, ובחלק מההלוואות והמסלולים הוא כבר נמצא ממש מעבר לפינה.
מאחורי העלייה עומד שילוב מטריד של מלחמה, נפט, אינפלציה וחוב ממשלתי. ההסלמה המחודשת מול איראן דחפה שוב את מחירי הנפט כלפי מעלה והחזירה לשווקים את החשש מפני גל אינפלציוני נוסף. כאשר המשקיעים חוששים מאינפלציה, הם דורשים תשואה גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך — וריבית המשכנתאות נוטה לנוע באותו כיוון.
תשואת אג"ח האוצר האמריקאי לעשר שנים, הנחשבת למדד הייחוס המרכזי לתמחור הלוואות לדיור, הגיעה השבוע לרמות שלא נראו זה שנים. במקביל, השווקים מתמודדים גם עם חששות מהיקף החוב והגירעון של ארצות הברית ועם הצורך של הממשל לגייס סכומי כסף עצומים בשוק האג"ח.
הכלכלנים כבר מזהירים כי התקווה להקלה משמעותית בריבית בסתיו הולכת ומתרחקת. כאשר העימות עם איראן נראה באוגוסט כאילו הוא נרגע, מחירי הנפט ותשואות האג"ח ירדו — וריבית המשכנתאות הלכה בעקבותיהם. ההסלמה האחרונה הפכה שוב את הכיוון.

אצל רוכשי הדירות החדשים, המכה מורגשת אפילו יותר. בארצות הברית של 2026, שבה מחירי הבתים עדיין גבוהים ביחס להכנסה, כל תזוזה קטנה בריבית יכולה להוסיף מאות דולרים להחזר החודשי על הלוואה גדולה.
כלכלנית הנדל"ן ג'יאיי שו מאתר רילטור דוט קום הזהירה כי אין כרגע סיבה לצפות להקלה משמעותית בריבית המשכנתאות בחודשים הקרובים. לדבריה, אם האינפלציה לא תיבלם, משקי הבית ייפגעו משני הכיוונים: גם מירידה בכוח הקנייה של השכר וגם מהישארות הריבית ברמה גבוהה.
עבור מי שכבר מחזיק בבית, המשמעות המיידית היא הצטמצמות נוספת של חלון המִחזור. כאשר הריבית ירדה מוקדם יותר השנה, בעלי בתים רבים החלו לבדוק אפשרות להחליף הלוואות יקרות בהלוואות זולות יותר. כעת החלון הזה שוב נסגר.
גם הריבית הממוצעת למשכנתה קבועה ל־15 שנה, המשמשת לעיתים קרובות בעלי בתים שממחזרים את ההלוואה, עלתה ל־6.04%, לעומת 5.98% בשבוע הקודם ו־5.60% לפני שנה.
אצל רוכשי הדירות החדשים, המכה מורגשת אפילו יותר. בארצות הברית של 2026, שבה מחירי הבתים עדיין גבוהים ביחס להכנסה, כל תזוזה קטנה בריבית יכולה להוסיף מאות דולרים להחזר החודשי על הלוואה גדולה.
לפי כלכלנים, התשלום החודשי על בית במחיר חציוני שווה כיום לכ־40% מההכנסה החודשית החציונית של משק בית אמריקאי. לשם השוואה, בסוף קיץ 2019 עמד היחס על כ־28% בלבד. כדי לחזור לרמת הנגישות של אז, מחירי הבתים יצטרכו לצנוח ביותר מ־30% או שריבית המשכנתאות תצטרך לחזור לכ־3% — שני תרחישים שאיש כמעט אינו מצפה להם בעתיד הקרוב.
בקליפורניה הלחץ כפול. מחירי הבתים במדינה הם כבר מהגבוהים בארצות הברית, ולכן גם הלוואות המשכנתה גדולות יותר. במקביל, נהגים משלמים שוב מחירים כבדים במיוחד בתחנות הדלק.
הממוצע בקליפורניה הגיע בסוף השבוע לכ־5.83 דולר לגלון בנזין רגיל, לעומת כ־4.61 דולר לפני שנה. באזור לוס אנג'לס ולונג ביץ' עמד המחיר כבר ביום חמישי על כ־5.83 דולר לגלון. זה אמנם עדיין נמוך מהשיא ההיסטורי של 6.44 דולר שנקבע ביוני 2022, אבל מדובר בזינוק חד לעומת השנה שעברה.
בכל ארצות הברית חצה מחיר הבנזין הממוצע את רף ארבעת הדולרים לקראת סוף השבוע של חג העבודה — רמה חסרת תקדים לתקופה זו של השנה. מחיר הסולר הארצי הגיע ל־5.85 דולר לגלון וקבע שיא היסטורי חדש.
הסולר הוא אולי הנתון המאיים ביותר על משקי הבית, גם עבור מי שאינו נוהג ברכב דיזל. משאיות, רכבות, ציוד חקלאי וכלי עבודה כבדים משתמשים בו בהיקפים עצומים, ולכן התייקרות שלו מחלחלת במהירות לעלות ההובלה, המזון, הבנייה ומוצרים כמעט מכל סוג.
מחיר חבית נפט מסוג ברנט שוב התקרב השבוע ל־100 דולר, בזמן שהשווקים חוששים מפגיעה ממושכת באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון. המלחמה באיראן והשיבושים סביב מיצר הורמוז הפכו את האנרגיה שוב לאחד הגורמים המרכזיים שמאיימים להצית את האינפלציה האמריקאית.
וכאן נסגר המעגל: מלחמה מעלה את מחיר הנפט; נפט יקר מגדיל את החשש מאינפלציה; החשש מאינפלציה דוחף את תשואות האג"ח למעלה; וכאשר תשואות האג"ח עולות, ריבית המשכנתאות נגררת אחריהן.
זו הסיבה שמלחמה שמתחוללת אלפי קילומטרים מלוס אנג'לס יכולה להגיע בסופו של דבר אל חשבון הבנק של משפחה באנסינו, וודלנד הילס או טרזנה.
היא מגיעה לתחנת הדלק, לסופרמרקט — ועכשיו גם למשכנתה.