פעמון האזהרה צלצל: קרן הביטוח הסוציאלי תתרוקן מוקדם מהצפוי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לפי הנתונים החדשים, קרן הפרישה של הביטוח הסוציאלי צפויה למצות את עתודותיה בשנת 2032, שנה מוקדם יותר מהתחזית שפורסמה אשתקד. קרן ביטוח האשפוז של מדיקר, המספקת כיסוי רפואי לבני 65 ומעלה, צפויה להגיע לנקודת השבר בשנת 2033. אף שמדובר בתרחיש שעליו מזהירים כלכלנים כבר עשרות שנים, העובדה שהמועד ממשיך להתקרב מגבירה את הלחץ על וושינגטון למצוא פתרון.

שר האוצר, שר העבודה, שר הבריאות ונציב הביטוח הסוציאלי, המכהנים כנאמני הקרנות, קראו לקונגרס לפעול במהירות. נציב הביטוח הסוציאלי, פרנק ביסיניאנו, אמר כי "חיזוק התוכנית והגנה עליה הם מחויבות מרכזית". גם ארגון הגמלאים האמריקאי AARP פרסם אזהרה חריפה וקרא למחוקקים להגיע להסכמות לפני שיהיה מאוחר מדי

חשוב להבהיר: "פשיטת רגל" אינה המונח הנכון. גם לאחר שקרן הביטוח הסוציאלי תמצה את עתודותיה, התוכנית לא תיעלם. מסי השכר ימשיכו להיכנס, והמערכת תמשיך לשלם קצבאות. אלא שללא רפורמה, ההכנסות השוטפות יספיקו לכיסוי של כ-83% בלבד מההתחייבויות.

במילים פשוטות, גמלאי שאמור לקבל 2,000 דולר בחודש עלול להסתפק בכ-1,660 דולר. מדובר בפגיעה משמעותית ברמת החיים של מיליוני בני אדם, במיוחד עבור מי שהסתמכו על הביטוח הסוציאלי כמקור ההכנסה המרכזי שלהם בגיל הפרישה.

הדו"ח מבחין בין מספר קרנות שונות. קרן הפנסיה והנכות של עובדים וגמלאים צפויה להגיע לגירעון ב-2032, בעוד שהקרן המשולבת – הכוללת גם את תוכנית הנכות – תגיע לנקודת השבר ב-2034. קרן ביטוח האשפוז של מדיקר, המממנת חלק ניכר מהוצאות האשפוז של קשישים, צפויה להגיע למצב דומה בשנת 2033.

מאחורי המספרים עומדים תהליכים דמוגרפיים וכלכליים עמוקים. דור ה"בייבי בום" ממשיך לפרוש בהמוניו, תוחלת החיים מתארכת, ועלויות הבריאות ממשיכות לטפס. במקביל, שיעור הילודה הנמוך בארצות הברית גורם לכך שפחות עובדים צעירים מממנים מספר הולך וגדל של גמלאים.

למעשה, ארצות הברית לא ביצעה רפורמה משמעותית בביטוח הסוציאלי מאז שנות השמונים, בתקופת הנשיא רונלד רייגן. אז הוחלט להעלות בהדרגה את גיל הפרישה המלא מ-65 ל-67. מאז, כל הנשיאים וכל הקונגרסים ידעו שהבעיה קיימת, אך איש לא הצליח לגבש הסכמה פוליטית שתאפשר טיפול אמיתי בה.

שר האוצר, שר העבודה, שר הבריאות ונציב הביטוח הסוציאלי, המכהנים כנאמני הקרנות, קראו לקונגרס לפעול במהירות. נציב הביטוח הסוציאלי, פרנק ביסיניאנו, אמר כי "חיזוק התוכנית והגנה עליה הם מחויבות מרכזית". גם ארגון הגמלאים האמריקאי AARP פרסם אזהרה חריפה וקרא למחוקקים להגיע להסכמות לפני שיהיה מאוחר מדי.

עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, לסוגיה הזו יש משמעות מיוחדת. רבים מהמהגרים הישראלים הגיעו לארצות הברית בגיל מבוגר יחסית, ולכן לא תמיד צברו מספיק שנות עבודה. כדי להיות זכאים לקצבת ביטוח סוציאלי מלאה, יש לצבור 40 נקודות זכות – המקבילות בדרך כלל לעשר שנות עבודה בארצות הברית.

בנוסף, קיימת אמנה בין ישראל לארצות הברית, שנועדה למנוע כפל תשלומים ולסייע לאנשים שעבדו בשתי המדינות לצבור זכויות. לכן, עבור ישראלים־אמריקאים רבים, תכנון הפרישה מחייב בחינה של הזכויות משתי המדינות גם יחד.

המסר של המומחים ברור: מי שנמצא כיום בשנות הארבעים והחמישים לחייו אינו יכול להסתמך רק על הביטוח הסוציאלי. חשבונות פרישה פרטיים, כמו תוכניות 401K, חשבונות IRA וחסכונות נוספים, הופכים לחלק חיוני יותר ויותר מתכנון העתיד.

הפתרונות האפשריים ידועים היטב. אפשר להעלות את גיל הפרישה, להגדיל את מסי השכר, לצמצם את הקצבאות לעשירים או לשלב בין כל האפשרויות הללו. אלא שכל אחד מהצעדים הללו נחשב לנפיץ פוליטית, ולכן וושינגטון ממשיכה לדחות את ההכרעה.

אבל הזמן כבר אינו פועל לטובת המחוקקים. אחרי עשרות שנים של אזהרות, השאלה כבר אינה אם תידרש רפורמה – אלא כמה כואבת היא תהיה. עבור מיליוני אמריקאים, ובהם גם מאות אלפי ישראלים־אמריקאים, הדו"ח שפורסם השבוע אינו רק מסמך טכני של כלכלנים. הוא תזכורת לכך שגם הבטחות שנראות מוצקות במשך עשרות שנים, עלולות להיסדק כאשר המתמטיקה מתחילה לנצח את הפוליטיקה.