דיסני בבית המשפט: תביעה ייצוגית טוענת שהחברה אוספת בסתר נתונים ביומטריים מפניהם של מבקרים — כולל ילדים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לטענת התובעים, פארקי דיסנילנד ודיסני קליפורניה אדוונצ'ר מפעילים מערכות לזיהוי פנים ואיסוף נתונים ביומטריים מבלי לספק גילוי ברור ומלא לציבור — כולל להורים וילדים. כעת, הקרב המשפטי שנפתח נגד אחת מחברות הבידור החזקות בעולם מאיים להציב את דיסני בלב סערת פרטיות עצומה.

לפי כתב התביעה, המבקרים בפארקים אינם מקבלים הסבר מספק על כך שפניהם נסרקים, כיצד הנתונים נשמרים, כמה זמן הם נשמרים, ולאילו שימושים עתידיים הם עשויים לשמש. התובעים טוענים כי בפועל מדובר באיסוף מידע ביומטרי רגיש במיוחד — מידע שלא ניתן "להחליף" כמו סיסמה או כרטיס אשראי במקרה של דליפה.

וזה בדיוק מה שמדאיג אותם.

לפי כתב התביעה, המבקרים בפארקים אינם מקבלים הסבר מספק על כך שפניהם נסרקים, כיצד הנתונים נשמרים, כמה זמן הם נשמרים, ולאילו שימושים עתידיים הם עשויים לשמש. התובעים טוענים כי בפועל מדובר באיסוף מידע ביומטרי רגיש במיוחד — מידע שלא ניתן "להחליף" כמו סיסמה או כרטיס אשראי במקרה של דליפה.

בתביעה מצוטטת אפילו מדיניות הפרטיות של דיסני עצמה, שבה החברה מודה כי "אין אמצעי אבטחה מושלמים או בלתי חדירים". מבחינת התובעים, זו השאלה המרכזית: אם גם דיסני מודה שלא ניתן להבטיח הגנה מוחלטת על הנתונים — כיצד היא אוספת נתוני פנים של מבקרים, ובהם ילדים קטנים, בלי לקבל הסכמה מפורשת וברורה מראש?

אחת הטענות המרכזיות בתביעה נוגעת למה שמכונה "הבחירה החופשית". דיסני טוענת כי מי שאינו מעוניין לעבור זיהוי פנים יכול להשתמש בכניסה חלופית. אלא שלטענת התובעים, אין שילוט ברור שמסביר למבקרים איזו כניסה מפעילה סריקה ביומטרית ואיזו לא. במילים אחרות: האפשרות לסרב קיימת לכאורה — אבל רוב המבקרים כלל אינם יודעים עליה.

החשש סביב הפרשה גדל עוד יותר משום שמדובר לא רק בסריקת פנים רגעית. לפי התביעה, דיסני משווה את הסריקות לתמונות שמבקרים מעלים בעת רכישת הכרטיסים. בנוסף, החברה מפעילה מערכות נוספות שמבוססות על מידע אישי וביומטרי, בהן צמידי ה־MagicBand ושירות הצילום PhotoPass.

לטענת התובעים, כל המערכות הללו יוצרות יחד מאגר מידע עצום על תנועות המבקרים, זהותם והרגלי הצריכה שלהם בתוך הפארקים.

התביעה דורשת פיצויים של חמישה מיליון דולר עבור חברי הקבוצה — אבל הכסף אינו לב הסיפור. הדרישה המרכזית היא שינוי מדיניות: חיוב דיסני לקבל הסכמה כתובה, מפורשת ומודעת מכל מבקר לפני הפעלת טכנולוגיות זיהוי פנים.

דיסני עצמה טרם הגיבה פומבית לטענות.

הפרשה הזו מגיעה בתקופה רגישה במיוחד בארצות הברית, שבה שאלות של פרטיות דיגיטלית הופכות נפיצות יותר ויותר. קליפורניה נחשבת למדינה המחמירה ביותר בארצות הברית בתחום הגנת הפרטיות, במיוחד בכל הנוגע למידע ביומטרי. החוק הקליפורני להגנת פרטיות הצרכן מתייחס לנתוני פנים, טביעות אצבע ומידע ביומטרי אחר כמידע רגיש במיוחד, שדורש שקיפות והסכמה ברורה.

אם התביעה תצליח, ההשלכות עשויות להיות עצומות — לא רק עבור דיסני. פארקי שעשועים, אצטדיונים, קניונים, מוזיאונים ואפילו חנויות קמעונאיות עלולים להידרש לשנות את האופן שבו הם משתמשים במצלמות ובמערכות זיהוי פנים.

אבל עבור משפחות רבות, במיוחד הורים לילדים, הסיפור הזה נוגע במקום עמוק יותר. דיסני בנתה במשך עשרות שנים תדמית של "המקום הבטוח והקסום בעולם לילדים". עכשיו, אותה ממלכת קסם מואשמת בכך שהיא אוספת בחשאי את הנתונים האישיים והרגישים ביותר של אותם ילדים בדיוק.

וזו כבר לא רק שאלה משפטית. זו שאלה של אמון.