הפלייליסט שנחשף: הגברת הראשונה של ניו יורק הסתירה שירי שנאה לישראל
חקירה חדשה טוענת כי ראמה דוואג'י, רעייתו של ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, ניהלה במשך שנים פלייליסטים בספוטיפיי שכללו שירים אנטי־ישראליים בוטים, סיסמאות פרו־פלסטיניות קיצוניות ותכנים נגד המשטרה האמריקאית. מרגע שהעירייה התבקשה להגיב — החשבון הפך לפרטי. כעת הסערה הפוליטית בניו יורק רק מתרחבת, בעיקר בקרב הקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית.
האזינו לכתבה זו
הפלייליסט שנחשף: הגברת הראשונה של ניו יורק הסתירה שירי שנאה לישראל
05.15.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
מה שהחל כבדיקה שולית של פעילות מוזיקלית ברשת הפך בתוך ימים לאחת הפרשות הרגישות ביותר שסביב לשכת ראש עיריית ניו יורק. ראמה דוואג'י, רעייתו בת ה־28 של ראש העיר זוהראן ממדאני, עומדת במרכז סערה ציבורית לאחר שנחשף כי ניהלה חשבון ספוטיפיי שכלל פלייליסטים עם שמות ותכנים אנטי־ישראליים חריפים במיוחד.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לפי תחקיר שפורסם באתר "דה פרי פרס", אחד הפלייליסטים שניהלה נשא את הכותרת הפרובוקטיבית "רעבה אבל סקסית למען פלסטין". ברשימת השירים הופיעו תכנים שכללו מסרים של שנאה לישראל, בהם שיר בערבית שמשמעות שמו היא "אני שונא את ישראל". פלייליסט נוסף כלל שירים עם קריאות בוטות נגד ישראל וסיסמאות המזוהות עם הפגנות פרו־פלסטיניות רדיקליות.
הפרסום עורר סערה מיידית לא רק בגלל התוכן עצמו, אלא גם בשל מעמדה הציבורי של דוואג'י. אף שאינה נבחרת ציבור, היא הפכה מאז בחירתו של ממדאני לדמות בולטת בניו יורק, משתתפת באירועים ציבוריים ומופיעה בתקשורת האמריקאית כאחת הנשים המסקרנות בזירה הפוליטית החדשה של העיר.
לפי תחקיר שפורסם באתר "דה פרי פרס", אחד הפלייליסטים שניהלה נשא את הכותרת הפרובוקטיבית "רעבה אבל סקסית למען פלסטין". ברשימת השירים הופיעו תכנים שכללו מסרים של שנאה לישראל, בהם שיר בערבית שמשמעות שמו היא "אני שונא את ישראל". פלייליסט נוסף כלל שירים עם קריאות בוטות נגד ישראל וסיסמאות המזוהות עם הפגנות פרו־פלסטיניות רדיקליות.
זמן קצר לאחר פניית העיתון ללשכת ראש העיר בבקשת תגובה, חשבון הספוטיפיי של דוואג'י הוגדר כפרטי ולא ניתן היה עוד לצפות בתכניו. הצעד הזה רק החריף את הביקורת נגדה ונגד לשכת ראש העיר, שסירבה למסור תגובה רשמית לפרשה.
ממדאני עצמו ניסה בעבר לטעון כי רעייתו היא "אדם פרטי" וכי אין לייחס לפעילותה האישית משמעות פוליטית. אלא שהטיעון הזה מתקשה להחזיק מעמד לנוכח החשיפה הנוכחית. דוואג'י אינה אלמונית: היא התראיינה למגזיני תרבות ואמנות, זכתה לפרופילים מחמיאים בתקשורת האמריקאית והוצגה שוב ושוב כחלק בלתי נפרד מהמיתוג הציבורי של ראש העיר החדש.
אלא שפרשת הפלייליסטים היא רק חלק מתמונה רחבה יותר. בחודשים האחרונים נחשף כי דוואג'י סימנה "לייק" לפוסטים ברשתות החברתיות שכללו מסרים קיצוניים נגד ישראל לאחר 7 באוקטובר. בין היתר דווח כי הביעה תמיכה בפוסטים שהטילו ספק בעדויות על פגיעות מיניות שביצעו מחבלי חמאס במהלך הטבח, וכן בתכנים שקראו ל"שחרור" ערים ישראליות, כולל תל אביב.
בפוסט ישן יותר שיוחס לה משנת 2015, נטען כי כתבה שתל אביב "לא הייתה צריכה להתקיים מלכתחילה", תוך שימוש בביטויים חריפים נגד ישראלים. הפרסומים הללו עוררו זעם רב בקרב ארגונים יהודיים ותושבים יהודים בעיר, במיוחד לאור העובדה שניו יורק נחשבת לבית הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל.
הסערה התרחבה עוד יותר לאחר שהתברר כי פלייליסט נוסף שניהלה נשא את הכותרת "כל השוטרים ממזרים" — סיסמה אנטי־משטרתית המזוהה עם מחאות "חיי שחורים חשובים" בארצות הברית. מבחינת מבקריה, הצטברות התכנים הללו מצביעה לא על פליטת פה רגעית או טעם מוזיקלי קיצוני, אלא על תפיסת עולם אידיאולוגית סדורה ועקבית.
באפריל האחרון פרסמה דוואג'י הודעת התנצלות חלקית בעקבות פרסומים קודמים נגדה, אולם המבקרים טענו כי מדובר בהתנצלות ריקה מתוכן. היא הביעה צער על כך שאנשים "נפגעו" מהפרסומים, אך לא חזרה בה באופן ברור מהעמדות שיוחסו לה ולא גינתה במפורש את התכנים האנטי־ישראליים.
עבור רבים בקהילה היהודית בניו יורק, זו הנקודה המרכזית בפרשה. לא רק עצם קיומם של התכנים, אלא התחושה שאין נכונות אמיתית להתנער מהם. "כשאדם נמצא בלב הממסד העירוני של ניו יורק ומקושר לשלטון המקומי, אי אפשר להציג שירי שנאה לישראל כעניין פרטי בלבד," אמרו גורמים יהודיים בעיר לכלי תקשורת מקומיים.
הפרשה מעמידה גם את ממדאני במצב פוליטי מורכב. ראש העיר, שבנה את עצמו כדמות פרוגרסיבית חדשה וכקול של מיעוטים ומהגרים, נדרש כעת להתמודד עם שאלות על הגבול שבין חיים פרטיים לאחריות ציבורית. מבקריו טוענים כי אינו יכול ליהנות מההילה הציבורית שמביאה עמה זוגיות מתוקשרת — ובו בזמן לטעון שלרעייתו אין שום משמעות ציבורית כשהיא מסתבכת בשערורייה.
בניו יורק, עיר שבה חיים יותר ממיליון יהודים ושבה מוסדות יהודיים מרכזיים מעצבים במשך עשרות שנים את החיים הציבוריים והפוליטיים, הפרשה הזו נוגעת בעצב חשוף במיוחד. עבור רבים, השאלה כבר איננה רק מה היה בפלייליסט כזה או אחר, אלא איזה מסר משדר בית ראש העיר לקהילה היהודית בעיר.
ראמה דוואג'י אמנם סגרה את חשבון הספוטיפיי שלה לעיני הציבור, אבל מבחינת מבקריה, הנזק כבר נעשה. ברגע שהפלייליסטים נחשפו — המוזיקה הפכה לפרשה פוליטית.
