
הורנר, בן 34, הודה באשמת רצח וחטיפה בנסיבות מחמירות שעות לפני פתיחת המשפט עצמו - וההליך עבר ישירות לשלב גזר הדין.
המשפט, שנערך ברובו במחוז טראנט, כלל עדויות ותיעודים שטלטלו גם את חבר המושבעים וגם את הקהל באולם. חלק מהמושבעים נראו בוכים בזמן השמעת ההקלטות, ואנשים שישבו באולם אף יצאו ממנו במהלך השמעת האודיו מהמשאית. רגע לפני תחילת שלב גזר הדין הזהיר התובע המחוזי ג'יימס סטיינטון את חבר המושבעים ואמר להם: "תתכוננו. אתם עומדים לשמוע מה גבר במשקל כ-113 קילו יכול לעשות לילדה במשקל כ-30 קילו".

בית המשפט גזר עונש מוות על הנהג טאנר הורנר שרצח את אתנה בת ה-7
לפי התביעה, הורנר הגיע לבית משפחת סטרנד בעיר פרדייז שבטקסס במסגרת עבודתו כנהג משלוחים של פדקס. בשלב מסוים הוא חטף את אתנה, הכניס אותה למשאית המשלוחים וסגר את הדלת מאחוריה. תיעוד שהוצג בבית המשפט הראה כי הילדה הייתה בהכרה ולא נראתה פצועה בזמן שהוכנסה למשאית - דבר שסתר את הטענות הקודמות של הורנר לפיהן פגע בה בטעות עם הרכב, ומתוך לחץ הוא חטף אותה.
במהלך הנסיעה אתנה ניסתה להבין מה קורה סביבה ושאלה אותו שאלות כמו "לאן אנחנו נוסעים?", "מה אתה עושה?" ו"האם אתה חוטף אותי?". בהקלטות שהושמעו בבית המשפט נשמע הורנר אומר לה: "אנחנו רק נבלה קצת", ובהמשך אמר לה: "את יפה, את יודעת את זה?". בשלב מסוים הוא אף כיסה את מצלמת המשאית, ובהמשך נשמע מורה לילדה להסיר את החולצה שלה. כשאתנה התחילה לבכות ולקרוא לאמה, הוא השתיק אותה ואיים: "אם לא תשתקי, אני אפגע בך יותר".
לפי התביעה, הורנר חנק את הילדה בתוך המשאית, בזמן ששיר חג המולד Jingle Bell Rock התנגן ברדיו והוא שר יחד עם המוזיקה. לפי העדויות, רק לאחר שהילדה השתתקה - הוא הפסיק לשיר. גופתה של אתנה נמצאה יומיים לאחר מכן בנחל, במרחק של כ-9 מייל מבית המשפחה.
התובע המחוזי סטיינטון תיאר את אתנה כ"לוחמת" שנאבקה על חייה עד הרגע האחרון. במהלך הסיכומים הוא הניח על שולחן בית המשפט את הנעליים שנעל הורנר ביום הרצח ואמר לחבר המושבעים: "זה מה שנדרש כדי להכות אותה עד המוות". בהמשך הוסיף כי הורנר הוא "הסיבה שטקסס עדיין מחזיקה בעונש מוות" ו"הוכחה לכך שקיים רוע בחברה".
במהלך הדיון נשא דודה של אתנה, אלייג'ה סטרנד, דברים ישירות מול הרוצח. "אתה תעמוד בפני זעמו של אלוהים", אמר לו כשהוא מצביע לעברו בבית המשפט. "אבל אני רוצה שתדע שאתה כלום. אתה הערת שוליים בסיפור של אתנה". הוא הוסיף כי שמה של הילדה "ייזכר וייחגג לנצח", בעוד שהורנר יישכח. "אתנה הייתה הרבה יותר מכותרת. היא הייתה צחוק, סקרנות וטוב לב", אמר בדמעות.
גם אמה של אתנה נראתה בוכה במהלך הדיונים, כששיערה צבוע בוורוד - הצבע האהוב על בתה. בני המשפחה סיפרו כי מאז הרצח הם חיים עם חלל שלא יוכל להתמלא לעולם ועם שאלות שלעולם לא יקבלו עליהן תשובות.

אמה של אתנה באולם בית המשפט
לפי חוות הדעת של הבודקת הרפואית ד"ר ג'סיקה דווייר, אתנה מתה כתוצאה מחבלות קשות, חנק ומניעת נשימה. הדוח קבע כי לא נמצאו סימנים לטראומה מינית בגופה, אך במהלך המשפט העידה מומחית פורנזית כי DNA זכרי נמצא בבדיקות שנלקחו במסגרת ערכת התקיפה המינית, וכי לא ניתן היה לשלול את הורנר כמקור ל-DNA שנמצא.
במהלך המשפט העידו גם שתי נשים וגבר שטענו כי הורנר תקף אותם מינית כשהיו קטינים והוא היה בשנות ה-20 לחייו. בנוסף הציגה התביעה היסטוריית חיפושים בגוגל שבה חיפש הורנר האם מצלמות במשאיות פדקס "מקליטות כל הזמן".
ההגנה ניסתה להתמקד במצבו הנפשי של הורנר וטענה כי הוא נמצא על הספקטרום האוטיסטי וסובל מבעיות נפשיות ממושכות. הורנר עצמו טען בפני החוקרים כי דמות אלטר-אגו בשם "זירו" השתלטה עליו לאחר שלא הצליח להרגיע את אתנה. במכתב שכתב מהכלא לפני ניסיון התאבדות ב-2023, הוא אף האשים את פדקס בכך ששינו לו את מסלול העבודה וטען שהשינוי החמיר את מצבו הנפשי.
הורנר טען גם כי חשב שכל מה שקרה היה "סיוט", עד שלדבריו מצא למחרת את מכנסיה של אתנה בתיק שלו. בחקירת המשטרה הוא אף נראה בוכה על כך שלא יוכל להיות בבית במשך חג המולד עם בנו הצעיר. למרות זאת, התביעה טענה לאורך כל המשפט כי מעשיו היו מחושבים ומתוכננים וכי הוא שיקר שוב ושוב לחוקרים.
הורנר נותר אדיש בזמן הקריאה של גזר הדין ולא הפגין רגש גם כשהשופט הודיע כי יוצא להורג בזריקה קטלנית "לפני זריחת השמש" בתאריך שייקבע בעתיד. כשנשאל אם הוא מבין שגזר הדין יעבור באופן אוטומטי להליך ערעור, ענה רק: "כן אדוני". זמן קצר לאחר מכן הוא הוצא במהירות מאולם בית המשפט.