
לפי הודעת המשרד, חלק מהאנשים כבר הורשעו בעבירות שונות, בעוד אחרים מתמודדים עם אישומים. הרשויות טוענות כי במקרים רבים מדובר באנשים שהסתירו מידע על עבר פלילי או מסרו פרטים כוזבים כדי לקבל אזרחות אמריקאית. במקביל, מבקרים מזהירים כי הרחבת השימוש בהליך עלולה לפגוע במהגרים לשעבר, אך בבית הלבן מדגישים כי מדובר באכיפה של כללים קיימים.
התובע הכללי בפועל, טוד בלאנש, אמר כי "כאשר עבריינים מנצלים את תהליך ההתאזרחות ומפרים את החוק – יש לכך השלכות". לדבריו, "עבריינים מסתירים את עברם, כולל סוחרי סמים, עברייני מין ונוכלים", והוסיף כי קבלת אזרחות אמריקאית היא "זכות יתר" שמחייבת עמידה בכללים.

משרד המשפטים פועל לשלול אזרחות ל-17 מתאזרחים
ברשימה שפרסם המשרד נכללים מקרים של הונאות בהיקפים גדולים. ליידיס דלמאס גרסיה, אזרחית קובה, הורשעה בתוכנית הונאה בתחום שירותי הבריאות בהיקף של מיליוני דולרים, וטלמן האריס מג’מייקה הורשע בפרשת מניפולציה במניות והונאת משקיעים שגרמה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים. ניראג’ שארמה מהודו ופדריקו מישל פרמין מהרפובליקה הדומיניקנית הורשעו גם הם, ובממשלה טוענים כי הסתירו את העבירות בעת בקשת האזרחות.
קבוצה נוספת של מקרים עוסקת בעבירות מין נגד קטינים. ז’אן קלוד אלפרד, טאהיר לקאז’, ארמנדו מנדוזה, פרננדו קריסטנצ’ו, רוני פרייס וג’הרומל אובחיירה ארסילה הורשעו או הודו בעבירות כאלה, ולפי התביעה לא דיווחו עליהן במסמכי ההגירה.
בנוסף, ישנם מקרים שבהם החשדות מתמקדים בהונאה והלבנת כספים או מצגי שווא בהליכי ההגירה. אנדראה מרוקין מקולומביה מואשמת בהונאה והלבנת כספים הקשורים לרווחי סמים, מריה לורדס מונטויה ממקסיקו חשודה כי קיבלה מעמד חוקי באמצעות הצגת מצג שווא לגבי נישואיה, ומילגרוס מרילייסיס אקוסטה טורס מקובה מואשמת במעורבות בהונאה ובהלבנת כספים שלא נחשפה בעת ההליך.
מקרים נוספים מתמקדים בהפרות הגירה כמו שימוש בזהויות בדויות או הסתרת עבר. עבדיקאדיר עלי קדייה מסומליה, לפי הרשויות, השתמש במספר זהויות כדי להיכנס לארצות הברית, ויקטור סן שינג קווק מסין ולואיז הונקפורטי מקונגו מואשמים גם הם בהסתרת מידע או שימוש בזהות כוזבת.
ההליכים מתנהלים במסגרת תביעות אזרחיות בבתי משפט פדרליים, שבאמצעותן מבקשת הממשלה לבטל את האזרחות. אם הבקשות יתקבלו, אותם אנשים יחזרו למעמד של לא-אזרחים ועלולים להתמודד עם השלכות נוספות, כולל גירוש מארצות הברית.
הבסיס החוקי למהלך הוא חוק ההגירה והאזרחות, שקובע כי ניתן לשלול אזרחות אם הושגה שלא כדין או באמצעות הסתרת מידע מהותי. החוק מחייב להוכיח את הטענות ברמה גבוהה של ראיות, ובין הדרישות המרכזיות לקבלת אזרחות – הוכחת "אופי מוסרי טוב" לאורך תקופה מוגדרת.