מאבק משפטי בדרום קליפורניה: בעלי בתים נדרשים להרוס את הבריכות כדי לאפשר גישה לקו ביוב

עימות משפטי חריף מתנהל בימים אלה בעיר הנטינגטון ביץ' שבדרום קליפורניה, לאחר שרשות התברואה של מחוז אורנג' דורשת להרוס חצרות ובריכות של עשרות בתים לצורך תחזוקת קו ביוב תת-קרקעי בן יותר מ-60 שנה. 29 בתים ברחוב אחד יושבים מעל הצינור, והרשות טוענת שאין לה דרך לגשת אליו בלי חפירות נרחבות. חלק מהדיירים כבר הגיעו להסדר, אך אחרים פנו לבית המשפט בניסיון לעצור את ההריסות.

הצינור הישן עובר מתחת לחצרות האחוריות של הבתים, שלכולם יש 'זיקת הנאה' - סעיף משפטי שמעניק לרשות התברואה זכות להיכנס לשטח לצורך גישה, תיקון ותחזוקה של התשתית שעוברת מתחת לקרקע, גם אם מדובר בשטח פרטי. אלא שכדי להגיע לצינור, רשות התברואה של מחוז אורנג' צריכה לחפור בשטחי החצר, לפרק בריכות ולפנות מתקנים קיימים. 13 מבעלי הבתים חתמו על הסדר שבמסגרתו הרשות תממן את עלויות ההריסה, אך היתר סירבו להסכים ופנו לערכאות.

עשרות בתים בהנטינגטון ביץ' נדרשים להרוס את הבריכה הפרטית והחצר האחורית עבור עבודות תשתית

טוני שאהידי, אחד מהתושבים שמובילים את המאבק, אמר ל-KABC: "זיקת הנאה משמעותה גישה, אבל רשות התברואה רואה בזה בעלות". לדבריו, "בפועל הם לוקחים בעלות על הקרקעות של האנשים בלי לתת להם שום פיצוי כספי". שאהידי טוען כי אם חצרו תיהרס, הוא יאבד כ-350 אלף דולר משווי הנכס שלו. לפי אתר הנדל"ן רדפין, מחיר המכירה החציוני של בית בעיר עומד על 1.35 מיליון דולר.

ברשות התברואה דוחים את הטענות. ג'ניפר קברל, מנהלת התקשורת של הרשות, אמרה ל'דיילי מייל' כי הצינור באזור "אוסף ומוביל בין 10 ל-25 מיליון גלונים של שפכים גולמיים מדי יום מתשע ערים שונות". לדבריה, "הצורך בעבודות נובע מגיל התשתית ומהחשיבות של תחזוקה יזומה. אם הגישה מוגבלת והתחזוקה נדחית, זה מגדיל את הסיכון להצפות ביוב, נזק סביבתי ופגיעה בבריאות הציבור".

אלא שהתושבים תוהים מדוע קיבלו בעבר אישורים לבצע שינויים בחצרות אם מדובר בשטח שמוגדר כזיקת הנאה. פרנק קלארק, שרכש את ביתו לפני 55 שנה, סיפר ל-KABC כי התוכניות שלו להקים בריכה אושרו כבר ב-1973, והוא חשב ש"זה סגור ומסודר". כעת נאמר לו שהבריכה צריכה להיהרס משום שהיא ממוקמת מעל תוואי הביוב - מהלך שהוא מגדיר כ"מקומם".

חלק מהדיירים שכבר חתמו על הסדר מביעים חרטה. טד ברספורד סיפר ל-CBS כי מאז שהחלו העבודות בנכס שלו בחודש שעבר, "זה היה כאוס מוחלט ובלתי מרוסן". לדבריו, "הרס מיותר. הם הוציאו את הבריכה. הרסו את החצר בלי סיבה", והוסיף שלא ציפה שהרשות תסיר שליש מהחצר שלו. גם הוא הדגיש: "ידעתי שיש זיקת הנאה, אבל זיקת הנאה אינה בעלות. זו גישה. רשות התברואה פירשה את זה כבעלות".

מספר בעלי בתים כבר אשרו לעשות עבודות תשתית מתחת לנכס, חלקם מתחרטים

קברל השיבה כי "רשות התברואה לא לוקחת בעלות על נכסים פרטיים - אנחנו פועלים במסגרת זיקות הנאה ותיקות כדי לתחזק תשתית קריטית שמשרתת מאות אלפי תושבים". היא הוסיפה כי הרשות מודעת לכך שהעבודות משפיעות על הדיירים, וציינה: "המטרה שלנו היא לפעול בשקיפות ובכבוד תוך מילוי האחריות שלנו להגן על בריאות הציבור והסביבה. אנו מחויבים לצמצם את ההפרעה ולשקם את האזורים שנפגעו במהירות האפשרית לאחר סיום העבודות".

אם שאהידי, קלארק ושאר התושבים שמנהלים את ההליך יפסידו בבית המשפט, הם עלולים להידרש לשלם בעצמם את עלויות ההריסה של נכסיהם. הדיון הבא בתיק נקבע ל-1 במאי. מנגד, דובר הרשות אמר ל-KABC כי ההסכמים שעליהם חתמו הדיירים שכבר התפשרו מחייבים, ללא קשר לפסיקת בית המשפט. טרם התקבלה תגובה רשמית מעיריית הנטינגטון ביץ'.