הורמוז תחת אש: איראן פתחה את המיצר — ואז סגרה שוב בירי לעבר מכליות

בבוקר יום שבת, 18 באפריל, נדמה היה לרגע כי המזרח התיכון שב לנשום. איראן הכריזה יום קודם לכן כי נתיב הסחר הקריטי בעולם — מיצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית — פתוח מחדש לכלי שיט מסחריים. מחירי הנפט צנחו ב־9 אחוזים, ומדד דאו ג'ונס זינק בכ־1,100 נקודות. חברת המחקר קלפר הגדירה זאת כ"אופטימיות זהירה".

אלא שהרגיעה התבררה כקצרה במיוחד. עד שעות הצהריים, המתח שב וחנק את המערכת כולה. הפיקוד הצבאי המשותף של איראן הודיע כי השליטה במיצר חזרה למתכונתה הקודמת — תחת פיקוח הדוק של הכוחות המזוינים. זמן קצר לאחר מכן, סירות של משמרות המהפכה פתחו באש לעבר מכלית שניסתה לחצות את המיצר. שתי ספינות הודיות, ובהן מכלית ענק שנשאה כשני מיליון חביות נפט עיראקי, נאלצו לסגת לאחור.

המהלך החד ממחיש עד כמה הפך המיצר לזירת עימות ישירה בין טהראן לוושינגטון. לאחר שבשנה שעברה הגבילה איראן את תנועת הנפט — בטענה להפרת הפסקת אש מצד ישראל — הטיל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מצור ימי על כלי שיט ונמלים איראניים. במקביל, ישראל ממשיכה בפעילות צבאית בדרום לבנון ומרחיבה את מה שהיא מכנה "הקו הצהוב", שאינו מעוגן בהסכמות הפסקת האש האחרונות.

עד שעות הצהריים, המתח שב וחנק את המערכת כולה. הפיקוד הצבאי המשותף של איראן הודיע כי השליטה במיצר חזרה למתכונתה הקודמת — תחת פיקוח הדוק של הכוחות המזוינים. זמן קצר לאחר מכן, סירות של משמרות המהפכה פתחו באש לעבר מכלית שניסתה לחצות את המיצר. שתי ספינות הודיות, ובהן מכלית ענק שנשאה כשני מיליון חביות נפט עיראקי, נאלצו לסגת לאחור.

כאשר ניסתה איראן לשדר מסר מרגיע ולפתוח מחדש את המיצר, וושינגטון לא שינתה כיוון. טראמפ הבהיר כי המצור יימשך "במלוא העוצמה" עד להשגת הסכם רחב, הכולל גם את סוגיית הגרעין. בטהראן מיהרו להגיב: יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, הצהיר כי המיצר לא יישאר פתוח. בתוך שעות ספורות — המציאות השתנתה בהתאם.

מתחת לפני השטח של העימות הימי מתנהל מאבק עמוק ומורכב בהרבה. טראמפ דרש גישה למאות קילוגרמים של אורניום מועשר, שלפי הערכות נקברו תחת מתקנים גרעיניים שהופצצו. הוא אף הצהיר כי ארצות הברית תפעל להוציא "את כל האבק הגרעיני". מנגד, סגן שר החוץ האיראני, סעיד חטיבזאדה, הבהיר כי טהראן אינה מוכנה לחזור לשיחות ישירות, כל עוד האמריקאים דבקים בעמדותיהם הנוקשות.

ובכל זאת, יש מי שמנסים להחזיק פתח צר לדיפלומטיה. שר החוץ של פקיסטן, איסחאק דאר, אמר כי הצדדים היו קרובים להסכם בסבב השיחות האחרון. גם הרמטכ"ל הפקיסטני, עאסים מוניר, קיים סדרת פגישות בטהראן בניסיון לרכך עמדות ולהשיב את הדיאלוג למסלול.

במקביל, לבנון ניצבת על קו שבר משלה. הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שנכנסה לתוקף בליל שישי, מחזיקה לעת עתה — אך בקושי. אלפי משפחות עקורות החלו לשוב לבתיהן, לא פעם רק כדי לגלות הרס מוחלט. לפי הערכות, כ־2,300 אזרחים לבנונים נהרגו בשבועות האחרונים.

גם כאן, השבריריות בולטת. חייל צרפתי מכוח יוניפי"ל נהרג בהתקפה בדרום לבנון, ושלושה נוספים נפצעו. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הטיל את האחריות על חיזבאללה ודרש פעולה מצד ממשלת לבנון. מנגד, ישראל הודיעה על תקיפות נוספות בתגובה להפרות בשטח, בעוד גורמים בחיזבאללה מזהירים כי הפעם לא יגלו "סבלנות אסטרטגית".

השווקים הגלובליים מגיבים לכל תנודה. מדד אס־אנד־פי 500 רשם עלייה שלישית ברציפות, על רקע התקווה כי תרחיש של סגירה ממושכת של המיצר נמנע — לפחות לעת עתה. אך האזהרות נותרות בעינן: לפי הערכות קלפר, גם אם ייפתח המיצר לחלוטין, יידרשו חודשים לשיקום שרשראות האספקה. יותר מ־500 מיליון חביות נפט כבר יצאו מהמחזור — הפרעה חסרת תקדים בעידן המודרני.

ובינתיים, המציאות נותרת מתוחה וחסרת יציבות: מכליות ממתינות בלב ים, כלי שיט צבאיים מאיישים את הנתיב הצר, ודיפלומטים מנסים לנסח פתרונות שיספקו את כל הצדדים. אלא שבין כוח, חשדנות ואינטרסים מנוגדים — לא בטוח שיש נוסחה כזו.