
הדו"ח מבוסס על סקר ארצי שבו השתתפו 514 נשים בגילאי 20 עד 34, וכן על קבוצת מיקוד שכללה 15 משתתפות. הנתונים נאספו בין נובמבר לדצמבר 2025. המשיבות התגוררו ב-35 מדינות ברחבי ארצות הברית ובוושינגטון הבירה, כאשר אחת מהן ציינה כי היא מתגוררת כעת בישראל.
מרדית ג'ייקובס, מנכ"לית Jewish Women International, סיפרה בוובינר שנערך ביום רביעי כי הארגון החליט לצאת למחקר לאחר ששמע מנשים צעירות על החוויות שלהן בעקבות אירועי 7 באוקטובר. "הן חיפשו קהילה בטוחה שבה יוכלו להופיע כפי שהן באמת", אמרה.

סקר חדש מציג את הקושי בלהיות אישה יהודייה בארה"ב
על פי הממצאים, 88% מהמשיבות דיווחו כי חוו לפחות תקרית אנטישמית אחת מאז 7 באוקטובר. הדירוג הממוצע של תחושת שכיחות האנטישמיות בחיי היומיום שלהן עלה מ-2.4 לפני המתקפה ל-5.9 לאחריה. 72% סיפרו כי נתקלו באמירות אנטישמיות, ו-70% אמרו שהרגישו לא רצויות במסגרות אישיות, אקדמיות או מקצועיות.
ההשפעה ניכרה גם במערכות היחסים ובבריאות הנפשית. שלושה מכל ארבעה משתתפות אמרו כי בריאותן הנפשית נפגעה, ו-74% דיווחו על פגיעה בחברויות. מתוכן, 80% ציינו ירידה בקשר עם חברים, ו-60% אמרו שחברויות הסתיימו. החוקרים הגדירו את אובדן הקשרים כמאפיין מרכזי של התקופה שלאחר הטבח.
בקמפוסים, 68% מהסטודנטיות שלמדו מאז 7 באוקטובר דיווחו על ירידה בתחושת השייכות, ו-47% אמרו שתחושת הביטחון שלהן נפגעה. בקרב נשים עובדות, 39% אמרו שהרגישו לחץ להצניע את זהותן היהודית במקום העבודה, ו-18% הסירו תכנים הקשורים ליהדות מקורות החיים שלהן.
הדו"ח מדגיש גם את תפקידה של הרשתות החברתיות: 90% מהמשיבות אמרו שנתקלו בהכחשה או בדיסאינפורמציה סביב מקרי האלימות המינית שבוצעו במהלך מתקפת 7 באוקטובר. אחת המשתתפות סיפרה: "הייתי צריכה לקחת הפסקה מהרשתות החברתיות, במיוחד מאינסטגרם, כשהבנתי שזה מכניס אותי לסחרור של חרדה. גם חוויתי טראומה מחדש והזכירו לי את הטראומה המינית האישית שלי כשראיתי את התגובות האדישות של בני גילי לאלימות המינית נגד נשים ישראליות".

גל האנטישמיות בארה"ב גורם לפגיעה בקשרים אישיים ובבריאות הנפשית אצל צעירות יהודיות
ג'ייקובס אמרה כי "ההשפעות הגליות של 7 באוקטובר - לא רק האנטישמיות אלא גם המיזוגניה - השפיעו על נשים בצורה שונה, מתוך הידיעה שנשים ישראליות, ובהרחבה נשים יהודיות, לא קיבלו אמפתיה, אמון או הכרה כקורבנות". היא הוסיפה כי "השנאה הגיעה גם מהימין, מהמרחבים השונאים יהודים ונשים, וגם מהשמאל, שבו במשך עשורים שולבה דוקטרינה אנטי-ציונית במחלקות ללימודי נשים ומגדר. ניצולות אלימות מינית חוו טראומה מחדש".
בדו"ח מופיעה גם עדותה של נועה באר, ניצולת פסטיבל הנובה, שתיארה "את הבדידות והבלבול העמוקים של להיות אישה יהודייה" במקומות שבהם אנשים כבר גיבשו הנחות מוקדמות לגבי יהודים. במקביל, 75% מהמשיבות אמרו כי הקשר שלהן ליהדות התחזק מאז 7 באוקטובר, אך 54% דיווחו כי הן מרגישות פחות בנוח לבטא את זהותן היהודית בפומבי.
אחת המשתתפות בקבוצת המיקוד סיפרה: "הקשר שלי ליהדות התחזק ותחושת השייכות שלי לקהילה הזאת גדלה, כי אני מרגישה שזה המרחב היחיד שבו אני יכולה למצוא אנשים שמבינים. מחוץ ליהדות, במיוחד במרחבים של צדק חברתי, אני לא מרגישה שיש הרבה אנשים שמבינים את הקשר שלי לישראל".
ג'ייקובס ציינה כי הארגון מתכוון להפיק סדנאות להורים כדי לסייע להם לתמוך בבנותיהם הבוגרות הצעירות, וכן הכשרות על איך להביע זהות יהודית במקום העבודה. בנוסף, היא דיברה על בניית רשת של נשים יהודיות צעירות, חיבור למנטוריות ויציאה למשלחות לישראל ליצירת "קשרים עמוקים וארוכי טווח עם נשים ישראליות צעירות ועם מנהיגות ופעילות ישראליות דינמיות". לדבריה, "אם אכפת לנו מהעתיד של העם היהודי, אין לנו ברירה אלא לתמוך בנשים הצעירות שלנו".