
בלילה שבין שלישי לרביעי, ובאופן שהפך כבר מזוהה עם סגנונו, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפוסט ברשת "טרות' סושיאל" כי הוא משעה את ההתקפות על איראן לתקופה של שבועיים. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר שאיראן הסכימה לפתוח את מצר הורמוז והגישה "הצעה בת עשרה סעיפים" שאותה הגדיר "בסיס מעשי למשא ומתן".
טראמפ הוסיף כי רוב נקודות המחלוקת המרכזיות בין וושינגטון לטהראן כבר גובשו לכדי הבנות, וכי פרק הזמן שנקבע נועד לאפשר את השלמתו של הסכם אפשרי.

באופן שהפך כבר מזוהה עם סגנונו, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפוסט ברשת "טרות' סושיאל" כי הוא משעה את ההתקפות על איראן לתקופה של שבועיים. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר שאיראן הסכימה לפתוח את מצר הורמוז והגישה "הצעה בת עשרה סעיפים" שאותה הגדיר "בסיס מעשי למשא ומתן".
כך, לפחות לעת עתה, נעצרה ההידרדרות לאחר כארבעים ימי עימות, שכללו תקיפות, שיגורים, פגיעה בבסיסים ולחץ כבד על שוקי האנרגיה והמערכת הכלכלית העולמית.
כדי להבין את עוצמת המפנה, צריך לחזור כמה שעות לאחור. בבוקר יום שלישי פרסם טראמפ את אחד האיומים החריפים ביותר שהשמיע מאז תחילת העימות. הוא הציב לאיראן מועד אחרון ברור: עד שמונה בערב, לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית, עליה לפתוח מחדש את מצר הורמוז. אם לא תעשה זאת, הזהיר, תשלם בפגיעה בתשתיות חיוניות, ובהן גשרים, תחנות כוח ומוקדי תקשורת.
ההצהרה הזאת חוללה הדף עולמי מיידי. מנהיגים בינלאומיים, אנשי דת ובכירים פוליטיים מיהרו לגנות את הרטוריקה החריפה ולהזהיר מפני הסלמה שתצא מכלל שליטה. גם השווקים הגיבו בעצבנות: מחירי הנפט זינקו, המדדים נעו בחדות, והאזור כולו נכנס למצב של המתנה מתוחה.
במדינות המפרץ הורגשה הדריכות היטב. דיווחים הצביעו על סגירת חנויות, הפעלת אזעקות ויירוטים, בעוד שבאיראן עצמה גבר החשש מפני תקיפה רחבה. לפי חלק מהפרסומים, אזרחים רבים ניסו לעזוב אזורים רגישים ולעבור צפונה.
מאחורי המפנה הדרמטי עמדה, לפי הדיווחים, גם פעילות דיפלומטית קדחתנית. פקיסטן מילאה תפקיד מרכזי במאמצי התיווך, כאשר ראש ממשלתה קרא בפומבי להארכת הדד־ליין בשבועיים ולפתיחה זמנית של מצר הורמוז כמחווה שתאפשר את המשך השיחות. במקביל התנהלו, לפי פרסומים זרים, מגעים חשאיים בדרגים גבוהים בין גורמים אמריקאיים, פקיסטניים ואיראניים.
בסופו של דבר, מה שנראה בבוקר כמו מסלול כמעט ודאי להסלמה, הפך בלילה להכרזה על עצירה.
גם ישראל הייתה חלק מן התמונה. לאחר הודעת טראמפ זוהו שיגורים לעבר מרכז הארץ ואזור ירושלים, ואזעקות הופעלו בשורה של יישובים. לא דווח על נפגעים. לצד זאת, גורם רשמי בבית הלבן אישר כי גם ישראל נתנה את הסכמתה להפסקת אש זמנית — פרט שקט אך בעל משמעות גדולה.
בוושינגטון, לא כולם מיהרו להתרשם מן המהלך. מבקרים של טראמפ הזכירו פעם נוספת את הדפוס המוכר, שלפיו הוא נוטה להשמיע איומים מקסימליים ואז לסגת ברגע האחרון. בעיניהם, גם הפעם מדובר במהלך צפוי: יצירת לחץ דרמטי כדי להגיע לפשרה מוגבלת יותר.
אלא שגם אם זה אכן הדפוס, הלילה הזה המחיש עד כמה העולם היה קרוב לעימות רחב בהרבה. הפעם, לפחות, הנשיא האמריקאי בחר לעצור לפני התהום.
כעת נשואות העיניים אל השבועיים הקרובים. השאלה אינה רק אם הפסקת האש תחזיק מעמד, אלא אם ההצעה האיראנית אכן תהפוך למסמך מחייב, ואם פתיחת מצר הורמוז תתורגם להסדרה רחבה יותר.
מה שכבר ברור הוא שהלילה הזה ייזכר היטב: הלילה שבו נשיא ארצות הברית איים בחורבן — ואז, ברגע האחרון, עבר לשולחן המשא ומתן.