
המהלך הנוכחי הוא חלק מסדרת רכישות שביצעו האב והבן בשנים האחרונות. באוגוסט 2025 השלימה סקיידנס של דיוויד אליסון מיזוג עם פרמאונט, ענקית הבידור שמחזיקה ב-CBS. באוקטובר רכשה פרמאונט את אתר החדשות The Free Press, שהוקם על ידי העיתונאית היהודייה בארי וייס, תמורת סכום מדווח של 150 מיליון דולר. וייס מונתה לעורכת הראשית של חדשות CBS. בחודש שעבר הודיעה פרמאונט סקיידנס על הסכם לרכישת וורנר ברוס דיסקברי בעסקה שמוערכת ב-110 מיליארד דולר, ובכך הצליחה לעלות על ההצעה של נטפליקס.

לארי אליסון ובנו דיוויד צפויים להשלים את המיזוג בין פרמאונט לסקיידנס לוורנר ברוס דיסקברי
בוורנר ברוס דיסקברי הודיעו כי ההצבעה תתקיים באסיפת בעלי מניות ב-23 באפריל. במקביל, התובע הכללי של קליפורניה ומשרד המשפטים האמריקאי בוחנים את העסקה בשל חששות להגבלים עסקיים. אם תאושר, תחת אותה שליטה תאגידית ירוכזו CNN ו-CBS, לצד נכסים נוספים כמו ניקולודיאון, MTV, BET, קומדי סנטרל, שואוטיים, וכן HBO, דיסקברי+, פוד נטוורק וערוץ הטיולים.
לארי אליסון, מייסד אורקל ואחד האנשים העשירים בעולם, מחזיק גם בנתח משמעותי מפעילות טיקטוק בארה"ב. מנהיגים יהודים בארה"ב האשימו את טיקטוק בכך שהיא מאפשרת התפשטות של אנטישמיות בקרב צעירים. אליסון, שגדל בבית רפורמי, נחשב לתורם ותיק למטרות יהודיות וישראליות, ומקיים קשרים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אורקל פועלת בישראל כבר יותר מ-20 שנה, מעסיקה מאות עובדים, וב-2021 הקימה מרכז נתונים תת-קרקעי בירושלים בעלות של 319 מיליון דולר. לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר תמכה החברה בגיוסי כספים עבור כוחות ההצלה בישראל. גם סקיידנס תרמה למד"א והצהירה אז: "סקיידנס עומדת לצד ישראל".
הרכישות מעוררות ביקורת בזירה התקשורתית והפוליטית בארה"ב. מבקרי המהלך טוענים כי משפחת אליסון נחשבת שמרנית וידידותית לממשל של דונלד טראמפ ולישראל יותר מכלי תקשורת ותיקים. ארגונים כמו Freedom of the Press Foundation מתחו ביקורת על העסקאות, ופעילים אנטי-ציוניים מחו בניו יורק תוך שימוש בשפה אנטישמית מפורשת. מנגד, טראמפ עצמו תקף בחריפות את הסיקור ב-CNN והביע תמיכה באליסונים, וגם מזכיר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' תמך במהלך.
השאלה המרכזית כעת היא האם שינוי הבעלות ישפיע על סיקור ישראל. דיוויד אליסון אמר ל-CNN כי אם העסקה תושלם, "העצמאות של העיתונאים צריכה להישמר", והוסיף כי גם ב-CBS הכתבים שמרו על עצמאות מערכתית. בארי וייס הכחישה כל הטיה מערכתית. לדבריו, הסיקור צריך לפנות ל"קהל של 70% מהאמריקאים - וגם ברחבי העולם - שמזהים את עצמם כמרכז-שמאל או מרכז-ימין".
למרות החששות, ב-CBS המשיכו לפרסם גם כתבות ביקורתיות כלפי ישראל מאז כניסתה של וייס לתפקיד. ארגון HonestReporting, שמנטר הטיות נגד ישראל בתקשורת, בחן 2,629 כתבות של CBS בין יוני 2025 למרץ 2026 ומצא כי הן היו "תערובת של ניטרליות עד פרו-ישראליות מתונה ועד אנטי-ישראליות מתונה", כך לפי ג'קי אלכסנדר, העומדת בראש הארגון. לדבריה, "נראה שזה מונע מאירועים ולא מהטיה מערכתית שמשתנה". בתקופה דומה, כ-3,600 כתבות ב-CNN הוגדרו על ידי האלגוריתם של הארגון כמוטות יותר נגד ישראל, בין היתר בשל פרשנותו של פאריד זכריה והיחידה התחקירנית של הרשת.
אלכסנדר ציינה כי וייס נתקלת בהתנגדות מצד עובדים וייתכן שתזדקק לזמן כדי להשפיע. "אני לא חושבת שמישהו יכול להיכנס ולומר, 'לא תסקרו את זה'", אמרה, אך הוסיפה כי ניתן להשפיע דרך קביעת סטנדרטים והחלטות גיוס. לדבריה, גם תומכי ישראל לא יפיקו תועלת משינוי חד ומהיר מדי, שכן הדבר עלול לפגוע באמינות העיתונאית: "גישה איטית ועקבית" עשויה להיות יעילה יותר.