חיה כמלכה בלוס אנג'לס, קיללה את אמריקה ברשתות: אחיינית סולימאני נעצרה על ידי רשות ההגירה

בשבוע השישי למלחמה בין ארצות הברית לאיראן, נעצרה בלוס אנג'לס חמידה סולימאני־אפשר — אחייניתו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס לשעבר במשמרות המהפכה שחוסל בשנת 2020 בהוראת הנשיא דונלד טראמפ. יחד עמה נעצרה גם בתה, סרינאסאדאת חוסייני. לשתיהן נשלל מעמד התושבות הקבועה בארצות הברית.

המעצר חותם תקופה של פרדוקס בולט: מצד אחד, חיים מבוססים ונוחים בלב אחת הערים היקרות בארצות הברית; מצד שני, פעילות פומבית ברשתות החברתיות שכללה שבחים למשטר האיראני ולפעולות נגד חיילים אמריקאים.

המעצר חותם תקופה של פרדוקס בולט: מצד אחד, חיים מבוססים ונוחים בלב אחת הערים היקרות בארצות הברית; מצד שני, פעילות פומבית ברשתות החברתיות שכללה שבחים למשטר האיראני ולפעולות נגד חיילים אמריקאים.

סולימאני־אפשר נכנסה לארצות הברית בשנת 2015 באשרת תייר. בשנת 2019 קיבלה מעמד של מקלט מדיני, לאחר שהציגה עצמה כנרדפת על ידי המשטר האיראני. בהמשך, בשנת 2021, קיבלה תושבות קבע — גרין קארד. בתה הגיעה באותה שנה באשרת סטודנט, וקיבלה גם היא גרין קארד בשנת 2023.

במקביל לביסוס מעמדה, ניהלה סולימאני־אפשר נוכחות פעילה ברשת החברתית אינסטגרם, שם הציגה אורח חיים יוקרתי בלוס אנג'לס — רכבי יוקרה, בגדים ממותגים ובילויים. אך לצד התיעוד הנוצץ, פרסמה גם תכנים פוליטיים חריפים: שבחים למשמרות המהפכה האסלאמית, תמיכה בפעולות נגד מטרות אמריקאיות, ושימוש חוזר בכינוי "השטן הגדול" כלפי ארצות הברית.

מחלקת המדינה האמריקאית מסרה כי במהלך שהותה במדינה, הפיצה תעמולה התומכת במשטר האיראני ואף הביעה תמיכה במתקפות על חיילים ומתקנים אמריקאיים במזרח התיכון. משרד ביטחון המולדת הוסיף כי מאז קבלת מעמד התושבות הקבועה, ביקרה באיראן לפחות ארבע פעמים — נתון המעורר ספק באשר לטענתה לרדיפה מצד המשטר.

שר החוץ מרקו רוביו התייחס למקרה והבהיר כי ארצות הברית לא תהפוך למקלט עבור מי שתומך במשטרים עוינים. דבריו משקפים קו מדיניות תקיף יותר בעיצומה של מתיחות ביטחונית מול איראן.

המקרה אינו עומד לבדו. בחודש שקדם למעצר, ביטלו הרשויות את מעמדה של פאטמה ארדשיר־לאריג'אני, בתו של עלי לאריג'אני — דמות מרכזית בהנהגה האיראנית. צעדים אלה מצביעים על הידוק הבקרה על בעלי מעמד חוקי בארצות הברית הקשורים למשטרים עוינים.

הפרשה מעלה מחדש שאלה עקרונית בוויכוח הציבורי האמריקאי: מהם גבולות הזכות למקלט והיכן עובר הקו בין חופש ביטוי לבין תמיכה באויב. במקרה זה, הרשויות הבהירו את עמדתן באופן חד: מעמד של תושב קבע אינו חסין מפני שלילה כאשר מתעורר חשד לפעילות הפוגעת באינטרסים של המדינה.

בסופו של דבר, סולימאני־אפשר — שחיה במשך שנים בנוחות בארצות הברית תוך שהיא מביעה תמיכה פומבית באידיאולוגיה עוינת — תידרש כעת להתמודד עם ההשלכות, לא בזירה הדיגיטלית אלא מול רשויות החוק וההגירה.