טראמפ אמר שלאיראן "כמעט אין טילים" — המודיעין האמריקני חושף תמונה שונה לחלוטין

מלחמות אינן נמדדות רק במה שנהרס — אלא במה שנותר. במקרה של הארסנל הטילי האיראני, התמונה שמצטיירת מתוך הערכות המודיעין האמריקני רחוקה מאוד מהמסר שמגיע מהבית הלבן.

לפי חמישה גורמים המעורים בהערכות הביון, ארצות הברית יכולה לאשר בוודאות השמדה של כשליש בלבד מהמאגר הטילי האיראני. גורלו של שליש נוסף אינו ברור — ייתכן שהושמד, אך ייתכן גם שהוסתר במערכות תת־קרקעיות. השליש האחרון כלל אינו ממופה באופן מלא.

המשמעות ברורה: לאיראן נותרת יכולת תקיפה משמעותית — ואולי אף גדולה מכפי שניתן להעריך.

לפי חמישה גורמים המעורים בהערכות הביון, ארצות הברית יכולה לאשר בוודאות השמדה של כשליש בלבד מהמאגר הטילי האיראני. גורלו של שליש נוסף אינו ברור — ייתכן שהושמד, אך ייתכן גם שהוסתר במערכות תת־קרקעיות. השליש האחרון כלל אינו ממופה באופן מלא.

הפער בין ההצהרות לבין המציאות בולט במיוחד על רקע דבריו של הנשיא דונלד טראמפ, שטען כי לאיראן נותרו "מעט מאוד טילים". לעומת זאת, גורמים מודיעיניים מדגישים כי חוסר הוודאות הוא המרכיב המרכזי. "ייתכן שלעולם לא נדע את המספר המדויק," אמר אחד מהם.

הערכת מצב דומה נוגעת גם ליכולות הכטב"מים של איראן: רק חלק מהמערך הושמד בוודאות, והיתר נותר בצל.

חבר הקונגרס סת' מולטון, קצין מארינס לשעבר, ניסח זאת בפשטות: "אם איראן פועלת בחוכמה — והיא פועלת כך — היא לא משתמשת בכל מה שיש לה. היא שומרת יכולות לעיתוי הנכון."

המבצע הצבאי האמריקני־ישראלי, המכונה "אפיק פיורי", הושק בסוף פברואר והציג הישגים מרשימים: אלפי מטרות הותקפו, תשתיות נפגעו, והיקף השיגורים האיראניים ירד באופן חד. אך הנתונים הללו משקפים ירידה בעוצמת הירי — לא בהכרח חיסול של היכולת.

גם בצד הישראלי התמונה מורכבת. לפני המלחמה הוערך כי בידי איראן כ־2,500 טילים בליסטיים. מערכות שיגור רבות הושמדו, אך הגורמים הצבאיים מודים כי החלק שנותר — קשה בהרבה לאיתור ולהשמדה.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא תשתית המנהרות האיראנית. מאות קילומטרים של מנהרות, מחסנים תת־קרקעיים ואתרי שיגור מוסתרים מאפשרים לטהראן לשמר יכולות גם תחת מתקפה אינטנסיבית. כפי שאמר שר ההגנה האמריקני פיט הגסת': איראן השקיעה במשך שנים בהסתרה — ולא רק בייצור.

מומחים בתחום מצביעים על מגבלה מהותית: גם כאשר מתבצעות תקיפות מוצלחות, לא ניתן לוודא את היקף הפגיעה בפועל. ניקול גרג'וסקי, חוקרת בתחום מערכי הטילים האיראניים, העריכה כי לאיראן נותר חלק משמעותי מהיכולות — לצד תשתית תת־קרקעית שעדיין פעילה.

בינתיים, המציאות בשטח ממשיכה להוכיח את חוסר הוודאות. איראן ממשיכה לשגר טילים וכטב"מים, ואף הפגינה יכולות לטווחים ארוכים יותר מהצפוי. כל שיגור כזה מערער את הנרטיב של "חיסול כמעט מוחלט".

הסתירה הזו אינה רק מקצועית — היא פוליטית. טראמפ מבקש להציג הישג ברור ומהיר. המודיעין, מנגד, מציג תמונה מורכבת, חלקית ולא סופית.

ובין שתי הגרסאות, נותרת שאלה אחת פתוחה: כמה כוח באמת נשאר בידי איראן — ומתי היא תבחר להשתמש בו.