לא אעבוד אצל יהודי, תודה: משפט אנטישמי מחריד של סטודנט מקורנל הצית סערה ברחבי אמריקה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בין המועמדים היה אוסטין פרנקו, סטודנט בן 19 מאוניברסיטת קורנל. לאחר שנשלחה אליו הזמנה לראיון מקוון באמצעות פלטפורמת הגיוס "הנדשייק", הגיעה תגובה שהותירה את אנשי החברה המומים.

"אני לא מעוניין לעבוד אצל יהודי. תודה".

משפט אחד. ללא הסברים. ללא הסתייגויות.

פרנקו הגיש מועמדות לחברה מרצונו החופשי, ורק לאחר שהתקדם בתהליך גילה כי מייסדיה יהודים. במקום פשוט לסרב להצעה או להפסיק את התהליך, הוא בחר לשלוח הודעה שהפכה בתוך שעות לסיפור ויראלי ברחבי ארצות הברית.

איינהורן בחר לפרסם צילום מסך של ההודעה ברשת החברתית אקס, תוך שהוא מטשטש את שמו של המועמד. לדבריו, הוא קיווה שאולי מדובר בטעות או בתגובה שנכתבה ברגע של חוסר מחשבה. אלא שבתוך זמן קצר גילו גולשים את זהותו של פרנקו, והתברר כי הוא אינו מתחרט על דבר.

יום לאחר מכן פרסם פרנקו הודעה נוספת, שבה ניסה להסביר את עמדתו. לטענתו, ניסיונו האישי עם יהודים, הן במציאות והן ברשת, היה ברובו שלילי. במקום להרגיע את הסערה, דבריו רק העמיקו אותה. מבקרים רבים ראו בהם ניסיון להעניק לגיטימציה לדעות קדומות באמצעות הצגתן כמסקנה אישית לכאורה.

אוניברסיטת קורנל, שבה לומד פרנקו יחסי עבודה ותעשייה, הודיעה כי פתחה בבדיקת המקרה והבהירה כי היא מגנה אנטישמיות וכל צורה של שנאה ואפליה. עם זאת, בשלב זה לא ברור אילו צעדים ינקטו נגד הסטודנט. פרופיל הלינקדאין שלו הוסר, והוא עצמו לא הגיב לפניות התקשורת. גם אביו, עורך פטנטים במקצועו, בחר שלא להתייחס לפרשה.

מאחורי הסערה עומד גם סיפורם של שני האחים שהקימו את החברה. גייב ואידן איינהורן, בני 24 ו-22, ייסדו את וריף איי-די בשנת 2025 במטרה לפתור בעיה מוכרת בשוק הדיור בניו יורק: מועמדים לשכירות שנדחים שוב ושוב משום שבעלי נכסים מתקשים להעריך מראש את יכולתם הכלכלית. באמצעות שירות אימות זהות, החברה מבקשת לחבר בין שוכרים לבין דירות המתאימות להם ולסייע לבעלי הנכסים למצוא דיירים מתאימים.

איינהורן בחר לפרסם צילום מסך של ההודעה ברשת החברתית אקס, תוך שהוא מטשטש את שמו של המועמד. לדבריו, הוא קיווה שאולי מדובר בטעות או בתגובה שנכתבה ברגע של חוסר מחשבה. אלא שבתוך זמן קצר גילו גולשים את זהותו של פרנקו, והתברר כי הוא אינו מתחרט על דבר.

האירוניה בסיפור אינה נעלמת מעיני רבים. פרנקו הגיש מועמדות לחברה מרצונו החופשי, ורק לאחר שהתקדם בתהליך גילה כי מייסדיה יהודים. במקום פשוט לסרב להצעה או להפסיק את התהליך, הוא בחר לשלוח הודעה שהפכה בתוך שעות לסיפור ויראלי ברחבי ארצות הברית.

בעיני איינהורן, הבעיה אינה רק בתוכן ההודעה, אלא בעובדה שפרנקו לא הסתתר מאחורי חשבון אנונימי ולא ניסה לחזור בו לאחר שנחשף. להפך. לדבריו, העובדה שהסטודנט הרגיש בנוח לעמוד מאחורי הדברים מלמדת עד כמה השתנה השיח הציבורי בשנים האחרונות.

הפרשה הזו אינה מייצגת את אמריקה כולה, אך היא משקפת מציאות שמדאיגה יהודים רבים מאז מתקפת 7 באוקטובר. אנטישמיות, שבעבר נהגה להסתתר בשוליים, מופיעה כיום בגלוי ובביטחון גדולים יותר. לא משום שהשנאה נולדה מחדש, אלא משום שיותר אנשים חשים שאין עוד צורך להסתיר אותה.

הודעה אחת ששלח סטודנט בן 19 הצליחה לעורר סערה ארצית. לא מפני שהייתה מתוחכמת או יוצאת דופן, אלא משום שהיא חשפה עד כמה השנאה הישנה מרגישה כיום בנוח להופיע בפומבי. וזו אולי הסיבה שהפרשה הזו זכתה לתהודה כה גדולה: לא בגלל מי שכתב אותה, אלא בגלל מה שהיא מלמדת על אמריקה של 2026.