הגשם שלא נעצר: הוואי מתמודדת עם שיטפונות החמורים ביותר בעשרים שנה — וסכר בן 120 שנה עלול להתמוטט

הגלים שפגעו בהוואי בסוף השבוע לא הגיעו מן הים — אלא מן ההרים. גשמים עזים שירדו על קרקע רוויה ממילא הפכו נחלים לזרמי שיטפון אדירים, הציפו שכונות שלמות וגרמו לנזקים שמוגדרים על ידי הרשויות כחמורים ביותר מאז שנת 2004.

באי אואהו, ובמיוחד באזור החוף הצפוני, הפכו הרחובות לנהרות בוציים. כבישים נותקו, גשרים נותקו מסביבתם ובתים נסחפו מיסודותיהם. יותר מ־5,500 תושבים פונו מבתיהם, ולמעלה מ־230 בני אדם חולצו בימים הראשונים של האסון — חלקם באמצעות מסוקים של המשמר הלאומי וכוחות הכיבוי של הונולולו.

 

באי אואהו, ובמיוחד באזור החוף הצפוני, הפכו הרחובות לנהרות בוציים. כבישים נותקו, גשרים נותקו מסביבתם ובתים נסחפו מיסודותיהם. יותר מ־5,500 תושבים פונו מבתיהם, ולמעלה מ־230 בני אדם חולצו בימים הראשונים של האסון — חלקם באמצעות מסוקים של המשמר הלאומי וכוחות הכיבוי של הונולולו.

 

הנזק אינו מקומי בלבד. ממשל הוואי מעריך כי הפגיעה הכוללת — בתשתיות תחבורה, מוסדות חינוך, מתקנים רפואיים ובתי מגורים — עשויה לעבור את רף מיליארד הדולרים. עבור מדינה שתלויה במידה רבה בתיירות וביציבות סביבתית, מדובר במכה כלכלית משמעותית.

אחת הסצנות הממחישות את עוצמת האירוע מגיעה מחקלאית מקומית, שתיארה כיצד בתוך שעות ספורות עלו המים מגובה הברכיים לגובה שהטביע כמעט את בעלי החיים שבחזקתה. עבור תושבים רבים, מדובר לא רק בנזק לרכוש — אלא באיום ישיר על אורח החיים.

אך מעל כל אלה מרחפת סכנה חמורה אף יותר: סכר ואהיאווה, מבנה בן יותר ממאה שנה, שנבנה בראשית המאה העשרים לצורכי חקלאות. הרשויות מזהירות כי קריסה אפשרית שלו עלולה לגרום לאסון רחב היקף ולאובדן חיי אדם. לאורך השנים התריעו גורמי הפיקוח על ליקויי בטיחות בסכר, ואף ננקטו צעדים נגד החברה המפעילה אותו, אך כעת — תחת עומס המים החריג — החשש הפך מוחשי מתמיד.

החברה המנהלת את הסכר טוענת כי הוא יציב ופועל כמתוכנן, אך הרשויות אינן מסתפקות בכך. מפלס המים נמדד ללא הפסקה, וכל שינוי קטן מעלה את רמת הכוננות. עצם קיומו של מבנה כה ישן בלב אזור פגיע הופך אותו לנקודת תורפה קריטית.

 

 

גם האי מאואי, שטרם התאושש לחלוטין משריפות הענק שפקדו אותו בשנת 2023, מוצא עצמו שוב תחת איום. אזורים שכבר חוו טראומה קשה עומדים כעת בפני סכנת הצפה נוספת, כאשר מתקני אגירת מים מגיעים לקצה יכולתם.

מומחי אקלים מצביעים על כך שמערכות הסערה האופייניות לאזור הופכות תכופות וחזקות יותר. שינויי האקלים, לדבריהם, מגבירים את עוצמת האירועים ומקצרים את הזמן בין אסון לאסון. המשמעות ברורה: מה שהיה פעם חריג — הופך בהדרגה למציאות חוזרת.

למרות שהשמיים התבהרו לפרקים, הרשויות מזהירות כי הסכנה עדיין לא חלפה. הקרקע הרוויה, זרימות המים והלחץ על התשתיות יוצרים תנאים שבהם כל גשם נוסף עלול להוביל לנזק נוסף.

הוואי, שמזוהה בעולם עם חופים לבנים ונופים של גן עדן, מזכירה כעת מציאות אחרת לגמרי. לא תמונה גלויה לעין של יופי ושלווה — אלא כוח טבע אדיר, בלתי צפוי, שמעמיד מדינה שלמה במבחן הישרדות.